מאגר סיפורי מורשת

שמי נינה קלאורה, נולדתי בתאריך 31.8.1956 בעיר ריגה, בירתה של לטביה שהיתה תחת שלטון רוסי (ברית המועצות לשעבר).

אבא שלי, גרשון לופט היה ילד לטביה ואימא שלי זינאידה היתה ילידת מוסקווה. יש לי אח, שגדול ממני בשנתיים.

אני גדלתי במשפחה מאוד אוהבת ומחבקת ויש לי המון זכרונות מאוד נעימים מהילדות שלי.

למדתי בבי"ס רב שנתי (10 שנים) והיו לי המון חוויות משם. אחת מהן שהיה נהוג לערוך תחרויות קריאה ודקלום ואני תמיד השתתפתי בהם ולרוב גם הייתי זוכה. גם השתתפתי במקהלה של ביה"ס ואפילו הייתי סולנית.

הזכרונות הכי טובים שהיו לי, היו מתקופת חופשות הקיץ כשהיינו מבלים כל שנה למשך שלושה חודשים בבית קיט בעיירה יורמלה. כל היום היינו בים, כי גרנו ממש על החוף. אספנו אוכמניות ביער, ערכנו תחרויות בבדמינטון וטניס שולחן. זו היתה תקופה מאוד כיפית ותמיד חיכינו לזה כל השנה.

בריגה היתה קהילה גדולה של יהודים, היה בית כנסת גדול ובבית שמרנו על מסורת יהודית.

אני משחקת עם חברותיי בריגה

העלייה לישראל

בתחילת שנת 1972 נפרץ "מסך הברזל" וניתנה ליהודים אפשרות לעלות לארץ ישראל. המשפחה שלי היתה בין המשפחות הראשונות שעלו ארצה מריגה בשנת 1972. כשעלינו ארצה אני הייתי בת 16 ומיד כשהגענו לישראל שלחו אותי ואת אחי לקיבוץ אפיקים (ליד הכנרת) לאולפן ללמוד עברית. זו גם היתה תקופה מאוד מהנה. במקביל ללימודי עברית גם היינו עובדים בקיבוץ בכל מיני עבודות: בפרדס, במטעי הבננות, ברפת, במטבח ובבתי הילדים. נסענו להמון טיולים בכל הארץ. היו שם איתנו בני נוער מכל העולם ועד היום, אחרי יותר מ- 50 שנה, אני בקשר קרוב עם חברה שלי מהאולפן.

בקיבוץ היינו כמעט 9 חודשים. אחרי הקיבוץ למדתי לבגרות ולכן מכן למדתי בסמינר למורים במשך 3 שנים בבית ברל. באותה תקופה גרנו בכפר סבא. בשנת 1981 התחתנתי ועברנו להתגורר בנתניה. שם נולדו גם ילדיי, מיכל ועידן. אנו משפחה קטנה בלי קרובי משפחה, בלי דודים ובני דודים. ועתה אספר לכם את הסיפור המשפחתי של אבי.

הוריי ביום חתונתם, גרשון וזינאידה לופט

אבא שלי, גרשון לופט נולד בלטביה בעיירה קטנה בשם וילאני. היתה שם קהילה יהודית לא קטנה, כרבע מכלל האוכלוסיה. לאבא שלי היו חמישה אחים וכשנאצים במלחמת העולם השנייה פלשו לוילאני, אבא שלי ועוד שלושה אחים גויסו לצבא. בבית נותרו ההורים שלו אידה וזלמן ואחיו של אבא, בן ציון שהיה אז בן 15. בתאריך 4.8.1941 הכריזו הנאצים שכל היהודים חייבים להגיע לכיכר המרכזית בטענה שמעבירים אותם לישראל (פלסטינה), אך למעשה הם נלקחו משם ונטבחו ונרצחו בדם קר. כל היהודים שהיו באותו יום בעיירה נספו (כ- 680 איש) וכך גם ההורים והאח הקטן של אבא שלי. האחים של אבא שלי שהיו בצבא, נהרגו במלחמה ורק אבא שלי שרד וזאת משום שנפצע קשה באחד הקרבות ושהה בבית חולים צבאי תקופה ארוכה מאוד.

אחרי המלחמה אבי חזר לעיירה שלו וכמובן שלא מצא שם איש. הוא מצא שם כמה דברים שהיו שייכים למשפחתו (כמו תיק של אימא שלו וכמה מסמכים, ביניהם תעודת גמר מביה"ס של אחיו בן ציון. אחרי המלחמה ניצולי הטבח שלא היו באותו היום הארור בעיירה, הקימו במקום שבוצע הטבח, בלב היער, אנדרטה לזכר כל הנספים באותו יום.

כ- 35 שנה לאחר שעליתי לארץ ישראל, נסעתי לראשונה לעיר הולדתי ריגה וכמובן לבקר בעיירה וילאני באנדרטה. התחושה היתה מאוד כבדה. פה במקום הזה היתה משפחה שגורלה היה מר רק בגלל היותם יהודים. חשבתי באותו הרגע על אבי, שלקח החלטה אמיצה להשאיר הכל מאחור ולהגיע למקום היחיד בעולם שיהודים רצויים בו- מדינת ישראל.

כל שנה ביום השואה והגבורה בדקת הדומיה לזכרם, אני חושבת על המשפחה שלי שהיתה ואיננה ושחוץ מאבא שלי אף אחד לא שרד.

עידו נכדי, לא זכה להכיר את אבי לצערי אך אני משוכנעת שביום מן הימים גם ירצה לבקר ולראות את המקום שבו הכל התחיל ובשבילם לצערי הרב גם נגמר.

האנדרטה לזכרם של כל יהודי וילאני שנספו בטבח

התיק של סבתי שנותר לנו כזכרון לאחר שהיא ומשפחתה מצאו את מותם בטבח

קישור לסרטון הסרטון – הקשר הרב דורי – משפחת לופט

הזוית האישית

סבתא נינה: אני מאוד גאה ומוחמאת שעידו בחר בי ובסיפור של משפחתי כדי להשתתף בתוכנית הכי חשובה זו. תוכנית הקשר הרב דורי מאוד חשובה, מעניינת ומחברת. זו דרך מדהימה להעביר את ההסטוריה המשפחתית אל הנכדים, להנציח את הזכרון ואת הסיפורים מן העבר. כך נוכל להעביר מדור לדור את הסיפור המשפחתי שלנו והוא לא ישכח. שמחתי מאוד לחלוק עם עידו את כל סיפור חיי ומשפחתי.

עידו גורדון, הנכד: היה לי ממש כיף לעבור את החוויה הזו עם סבתא שלי. ידעתי שיש לה ולמשפחתה סיפור מעניין כי כל פעם שמעתי קצת עליו, אבל לא את כל הסיפור ועכשיו היתה לי הזדמנות לשמוע את כולו. למדתי הרבה על סבא רבא וסבתא רבתא שלי והייתי שמח להגיע לריגה בעתיד ולראות את המקום ממנו הגיעו ואת האנדרטה. אני מרגיש שאני וסבתא התקרבנו יותר בזכות התוכנית של הקשר הרב דורי והסיפור המשפחתי.