היו בנו תעצומות נפש והצלחנו לשרוד
במשפחתי 10 אחים ואחיות כולנו היינו מאוד קטנים בעת העלייה לארץ. אחי הצעיר היה בן חודש. לא הייתה לנו פרנסה אבי למד בילדותו ספרות ואז התחיל להיעזר בו הלווה כספים מבני משפחה וקנה חנות במחנה יהודה וקנה מגבות מספריים סכיני גילוח והתחיל לעבוד במספרה בלי ספה וכך לאט לאט פרנס את המשפחה.
יום שישי אחד אמי שלחה אותי ואת אחותי בת השמונה לשכונת "בקעה" לבקש מים לקראת השבת, אישה טובת לב מילתה לנו 2 דליי מים ושלחה אותנו בחזרה לצריף הדל. בפתח הצריף אבי בא לקחת מידינו את הדליים, לפתע עיניו של אבא הבחינו בעשן ובלהבות שעלו מהצריף הסמוך, חטף מידינו את הדליים ורץ לכבות את השריפה, סופו של הסיפור הוא עצוב, נותרנו באותה שבת בלי מים.
כשהגענו למעברת "מקור חיים", הכניסו אותי ישר לכיתה ג' בבית ספר "גאולים". כשכתבו מילים על הלוח לא היה לי מושג מה נכתב. כאשר הופיעו תרגילים בחשבון התעוררתי לתחייה, ניגשתי ללוח ללא היסוס ופתרתי הכל בהצלחה. זכרתי את יסודות האנגלית והצלחתי להשתלב. כעבור חודשיים הקפיצו אותי לכיתה ה', וכעבור שוב חודשיים לכיתה ז'. תהליך דומה עבר על אחיי ואחיותיי ואין לי מושג איך החזקנו מעמד במעברים החדים הללו. בלי אולפן ובלי תנאי מגורים, היו בנו תעצומות נפש והצלחנו לשרוד.
בהמשך עברנו למעברה לצריפים בעלי קירות פח דקיקים ושוב למדנו על בשרינו שיעור חשוב, פעם על עוצמתו של הקור הירושלמי ופעם על חמתו של השרב. היה זה תענוג מפוקפק ביותר. ירד שלג בירושלים ובצריפים בהם התגוררנו לא היה חשמל. התחממנו לאורם של הפתיליות ונרות והתהלכנו כמומיות מגושמות על מספר שכבות של בגדים ובמגפיים מרופדות מגזירי עיתון. הטמפרטורה בצריף הייתה מקפיאה ובקושי הצלחנו להפשיר ולחלץ את עצמותינו בבקרים. אחותי הקטנה כבר למדה בכיתה א' ואני נשלחתי לייצג את אמי באספת הורים שהתקיימה בערב חורפי וגשום. המורה שאלה אותי: תגידי כמה פעמים בשנה אמא שלכן יולדת?
מילון
להלאיםלקחת את הרכוש
ציטוטים
”לפני קום המדינה, כשהייתי בת עשר היו מהומות קשות, הציקו ליהודים“”היו בנו תעצומות נפש והצלחנו לשרוד.“