מאגר סיפורי מורשת

שמי מעיין, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, קלי ג'רבי. יחד אנו מתעדות סיפור מחייה של סבתא ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית.

סבתא שלי אהבה הכי הרבה את המאכל יובץ', שסבתא שלה ויקטוריה הייתה מכינה. היא מאוד רצתה ללמוד גם איך מכינים, וכל פעם שסבתא שלה הייתה מכינה אוכל, היא הייתה מחכה עד שהיא תתחיל להכין את היובץ' והייתה עומדת לידה ומסתכלת מה היא שמה, כמה היא שמה ואיך היא מכינה אותו. כיום סבתא שלי מכינה יובץ' הכי טעים בעולם.

ילדותה של סבתי

סבתא שלי נולדה באור יהודה בשנת 1953 והתגוררה בצריף עם משפחתה. מסביב גרו ההורים של אימא שלה, אח של אימא שלה ואחות של אימא שלה. הייתה להם גינה מלאה בפירות וירקות. ליד הבית של סבתא שלה היו שני עצי אגס, סבא שלה בנה שם נדנדה בין שני העצים, שם בילו הרבה היא ובני דודים שלה, הם היו מאוד קרובים ובילו הרבה יחד. כשהייתה בת שנה, אבא שלה רצה לחזור חזרה לטורקיה, לגור שם ליד המשפחה שלו שגרה שם. הם התגוררו בצ'אנקלה (בין איזמיר לאיסנטבול) שבטורקיה. עד גיל שנתיים וחצי גרו בטורקיה ואז עברו חזרה לישראל.

ההחלטה לחזור לישראל הייתה בעקבות הגעגוע של אמה של סבתא למשפחתה שנותרה בארץ ולחברים שהיו לה בארץ. כאשר חזרה לארץ התחילו לבנות שיכונים, לשם עברה לגור עם משפחתה. ההורים של אימא שלה לא רצו לעבור לשיכונים ונשארו בצריף.

זיכרון ילדות של סבתי

סבתי קלי, היא הבת הבכורה מבין ארבעה אחים. בילדותה אהבה ללכת לבית של סבתא שלה ויקטוריה. הסבתא ויקטוריה התגוררה בבית פרטי באור יהודה, סמוך לבית שלהם. לסבתא שלה היו שישה ילדים, ואמה הייתה הילדה החמישית. הם נהגו להיפגש כל הבני דודים בבית הסבתא, לשחק ולבלות שעות ביחד, לקטוף פירות מעצים ולאכול.

באחד הימים, כשכל בני הדודים של סבתא שלי היו אצל סבתא וסבא שלה, שיחקו והשתוללו – כאשר שיחקו נכנסה חתולה לחצר ושרטה את אחיה. סבתי וסבא שלה רצו עם אחיה לרופא שם קיבל זריקה, בנוסף הוא היה צריך לעשות לכמה זמן שבע זריקות כל יום. סבתי הייתה רודפת אחריו כל יום ולוקחת אותו לקבל שבע זריקות מהאחות.

ההיכרות עם סבי

סבא וסבתא למדו ביחד בבית ספר היסודי, אך לא הכירו אחת את השנייה. אחרי סיום התיכון כשהייתה בצבא, חברה שלה התחתנה עם החבר הכי טוב של סבא שלי. הם נפגשו בחתונה ומאז ועד היום הם ביחד מאושרים ושמחים.

הגיוס של סבתי

כשסיימה את התיכון רצתה סבתא ללכת לסמינר ללימודי הוראה. היא ביקשה מהצבא לדחות את גיוסה עד שתסיים את הלימודים, אך קיבלה תשובה שלילית. דוד של אח של אימא שלה הקטן החליט שהוא שולח מכתב לשר הביטחון ולרמטכ"ל, שידחו את גיוסה של סבתי. בית הספר הדתי הכווין אותה לקורס הנדסה אלקטרונית, כי נשארה עוד חצי שנה עד לגיוסה. היא הלכה לקורס, ולקראת סוף הקורס קיבלה מכתב שמאשרים לדחות את גיוסה. בשלב זה היא כבר לא רצתה ללכת לסמינר, כי השנה התחילה והלימודים התחיל. כשסיימה את הקורס התגייסה ושובצה בחיל האוויר כאלקטרונאית. תפקידה היה לחבר את מכשירי הקשר בין תא הטייס לארץ. לאחר שחרורה, התחילה לעבוד בתעשייה האווירית.

בשנת 1976 סבי וסבתי התחתנו והתגוררו בתל גיבורים בחולון. סבי היה כדורגל ובמקביל עבד בליטוש יהלומים ולאחר המשבר בענף היהלומים, למד טכנאי מקררים בחברת אמקור. מאז הוא טכנאי מקררים עצמאי, כמו כן נתן שירות למרפאות מחוז תל אביב כ- 35 שנה.

נולדו לסבא ולסבתא שלושה ילדים: בן ושתי בנות (אחת הבנות היא אמי). לאחר מכן עברו להתגורר בקריית שרת בחולון, שם גידלו את ילדיהם. הילדים למדו בתיכון קריית שרת, התגייסו לצבא, ולמדו באוניברסיטת בן גוריון. הם התחתנו והולידו שבעה נכדים לסבא וסבתא שלי.

הזוית האישית

מעיין הנכדה: נהניתי לשמוע על חייה של סבתי ולהכיר יותר את ילדותה.

סבתא קלי: נהניתי לספר ולשתף את חוויות הילדות שלי עם מעיין נכדתי.