מאגר סיפורי מורשת

מהיכן להתחיל לספר לך, נכדי האהוב, על הכרותיי ובהמשך על חתונתי עם סבך שלמה ז"ל.

שמי רות קרני, גדלתי בירושלים בשכונת קטמון, בת לשושנה ועמרם ז"ל. אמי נפטרה כשהייתי בת 17 ועברתי לגור אצל סבתי שרה ז"ל. גרתי אצל סבתי במשך כשנתיים ובמשך הזמן סבתי החליטה לשפץ את ביתה והזמינה בעל מקצוע שייתן הצעת מחיר לשיפוץ.

יום אחד, כשלא הייתי בבית, הגיע הקבלן (סבך) והוא סגר עם סבתי את המחיר ומועד תחילת העבודה. לאחר מספר ימים בהם סבך עובד אצל סבתי, חזרתי הביתה עם חברה מהתיכון, דיברנו באנגלית, מכיוון שחברתי הייתה אמריקאית וראינו את סבך עובד אצל סבתי. כשראה אותי נכנסת הביתה, הוריד מבטו ולא דיבר כלל. הוא חשב שאני תיירת, מכיוון שהייתי בלונדינית עם חזות אירופאית ושוחחתי באנגלית עם חברתי ואילו הוא לא יודע מילה בשפה זו.

למחרת היום חזר סבך עם העובד שלו והם נתקלו בי, אמר העובד: "בוקר טוב" ואני עניתי בחזרה: "בוקר אור". סבך היה המום מעצם העובדה שדוברת עברית הנני, ואמר גם הוא: "בוקר טוב" והחזרתי גם לו: "בוקר אור". בהמשך היום לא הפסיק סבך להסתכל עלי, לנסות להתקרב אלי ולהתעניין בי.

סבתי שמה לב ואמרה לו שהנני נערה בת 17ואילו אתה (סבא) בן ….27. הגיל לא הפריע לו והוא ביקש ממנה אישור להזמין אותי לסרט או למסעדה. ואני? בזמנו עשיתי כל מה שסבתי אמרה לי, והיא דווקא כן רצתה שאצא עמו. לבסוף יצאנו למסעדה בירושלים בשם אריאנה ברחוב יפו, סבך אסף אותי מביתי עם הווספה שלו.

הוא היה גבר חתיך, שרמנטי עם לב טוב, כשאסף אותי הביא עמו זר פרחים ולסבתי קנה בונבוניירת שוקולדים. היציאה הייתה נהדרת, אכלנו, שתינו וצחקנו, העברנו שעות קסומות בחברת זה עם זו והבטחנו להמשיך להיפגש. באותו החודש המשכנו להיפגש ולצאת בערבים למועדונים, לסרטים ומפגשים.

סבתא רות וסבא שלמה ז"ל בדייט

כעבור שנה סבך הציע לי נישואים אצל סבתי בבית, כמובן שאמרתי כן. שלושה חודשים אחרי הצעת הנישואין, נישאנו בירושלים בתאריך 20.11.1973.

הזוית האישית

עידן הנכד המתעד: התרגשתי מאוד לשמוע את סבתי מספרת איך הכירה את סבי. שמחתי לשמוע איך סבי התנהג כמו ג'נטלמן אמיתי, התעצבתי מאוד על שלא זכיתי להכיר אותו.