מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1944 בעיר בגדד שבעיראק להורים דינה ושלום .אני האח הרביעי מתוך שמונה אחים.

ההורים שלי סיפרו לי שבשנת 1937 האנגלים שילמו כסף לרזי, הנהג של המלך על מנת שיהרוג אותו. הנהג נכנס בעמוד חשמל ונהרג ואיתו גם המלך. בשנת 1942 היו פוגרומים שנקראו "פרהוד"-פרעות ביהודים. היכו ,התעללו, שדדו ורצחו את היהודים. הייתה תקופה קשה מאוד. בעיראק היה מחנה צבאי אנגלי שהצליח לעצור את הטרור. אבי עבד עם האנגלים במחנה. יום אחד כשהסתובב באזור  הרכבת ,המשטרה העיראקית  תפסה אותו מכיוון שחשדו שהיה מרגל ציוני. הוא ישב בכלא שמונה חודשים.

לארץ עלינו בשנת 1951 במטוס אנגלי. משדה התעופה הסיעו אותנו ל"שער העלייה" ומשם שלחו אותנו במשאיות למעברת אוהלים בנס ציונה. נתנו לי תעודת עולה מעיראק שהיה כתוב שם "לא חוזרים ולא סולחים". האוהלים היו על אדמה שבה היו בורות ועשבים גבוהים. התחלנו לנקות את האוהל. בהמשך לקחו אותי ואת אחיי הקטנים לגן ילדים שהיה במעברה. בגן לא היו כסאות, ישבנו על בולי עץ. כעבור חצי שנה העבירו אותי לכיתה א'. הכיתה הייתה מחולקת לארבעה טורים: שני טורים של תלמידי כיתה א' ושני טורים תלמידי כיתה ב'. החלטתי לא להכין שיעורים ונרשמו לי הפרעות. יום אחד המורה ששון שאל שאלות בחשבון אך לא ידעתי. התלמידים לחשו לי את התשובה אז הוא החליט להעביר אותי לכיתה גבוהה יותר, כיתה ב'.

במעברה היינו שישה חודשים ואז עברנו לשיכון ברחוב הבנים בנס ציונה,שנת 1952. בכיתה ג' המחנך נחום פינקלשטיין ז"ל החליט ללכת לטיול לפרדס. באותה עת אבי היה עובד בפרדס והייתי מבלה שם רבות. אך באותו יום החלטתי לא ללכת לטיול. בפרדס אבי פגש את המחנך ושאל איפה רומיל והמחנך ענה שלא הגעתי. בנוסף הוא סיפר לו שאני לא מכין שיעורי בית ולעיתים בורח מהכיתה. אבא הורה למחנך שירביץ לי. למחרת איחרתי לשיעור עם חבר. המחנך אמר לי לעמוד בפינה ושאל איפה הייתי אתמול. אמרתי שלא הרגשתי טוב ואז הוא סטר לי. סיימתי לימודים בגיל שתים עשרה ואז קיבלתי תעודה. נרשמתי לביה"ס אורט ברחובות ללימודי מכונאות רכב. שם למדתי שנתיים ט' ו- י' אחר כך הייתי אמור להמשיך לעוד שנתיים אך הואיל ולא היה לי כסף, הפסקתי את הלימודים בסוף כיתה י'. עבדתי בנגרייה במשך ארבעה חודשים. אחר כך נרשמתי לקורס מכונאות רכב שנה אחת וקיבלתי תעודה.

בהמשך התגייסתי לצבא, שירתתי בבה"ד 7 היום מחנה גדעונים.  בצבא שירתתי שנתיים וחצי ואחר כך עבדתי ארבע שנים כאזרח עובד צה"ל בתפקיד מכונאי רכב. אחרי ארבע שנים החלטתי לעזוב  מכיוון שלא קיבלתי קידום . עברתי לבסיס טנקים בתל השומר. מינו אותי לראש צוות ואחר כך למנהל עבודה. אחר כך עברתי עוד קורס בשיקום ממסרות טנקים. עבדתי ארבעים וחמש שנה כאזרח עובד צה"ל. בשנת 1967 התחתנתי עם כרמלה .נולדו לנו שתי בנות ובן אחד. כיום אנחנו נשואים 57 שנים, מבלים בעיקר עם הילדים והנכדים.

הזוית האישית

נדב- נהניתי לפגוש את רומיל בבית הקשיש ולשמוע את סיפור חייו.

רומיל- נהנתי לספר לנדב על ילדותי בעיראק והעלייה לארץ ישראל.