מאגר סיפורי מורשת

שמי עידן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, סבטלנה בורצקי. יחד אנו מתעדים סיפור מחייה של אמה של סבתא, סבתא רבתא שלי – ריה, ומנציחים אותו במאגר המורשת.

ילדותה של סבתא רבתא מריה

מריה מיטניצקי נולדה בשנת 1932 בעיר מוסקבה, רוסיה (אז ברית המועצות), למשפחה יהודית שמקורה בפולין, למיכאל ורבקה מיטניצקי. היא הייתה הבת הבכורה משלושת האחים: אנה וסמיון. באותם זמנים, משפחתה הסתירה את הרקע היהודי שלה בגלל אנטישמיות. כאשר הייתה בביתה, בני משפחתה קראו לה "מורה" (Mura), אך מחוצה לו קראו לה מריה, שהיה שמה הרשמי.

בשנת 1941, כשהייתה בת 9, התחילה מלחמת העולם השנייה ברוסיה, עם פלישת הנאצים לברית המועצות. בזמן המלחמה, מריה ומשפחתה עברו ממוסקבה לעיר אחרת, על מנת להיות בטוחים מהמלחמה. בתום המלחמה הם עברו לעיר צ'רניגוב שבאוקראינה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, לא הייתה ממש אפשרות ללימודים בבית הספר בצורה סדירה, ולכן, לאחר סיום המלחמה, מריה נאלצה להשלים את הלימודים שפספסה בבית הספר. לאחר מכן, היא התחילה לימודים אקדמיים בתחום החקלאות. לאחר שסיימה את לימודיה האקדמיים, היא קיבלה הפנייה לעבודה בעיר סומי (Sumi), לשם עברה יחד עם משפחתה, ושם הכירה את בן זוגה לעתיד, איגור גורדין, שבאותו זמן שמו היה ישראל. הם התחתנו בשנת 1955 בערך. ב-1957 נולדה להם סבטלנה, בשנת 1962 נולדה טטיאנה, וב-1972 נולד מיכאל (אבא שלי).

הקריירה והחיים בישראל

לאחר לימודיה האקדמיים ומעבר אל סומי, מריה החלה לעבוד בתחום ניהול תחבורה ודרכים חקלאיות, לדוגמה, סלילת דרכים, אספקת כלי תחבורה ועבודה לחקלאים, וניהול ציים של כלי תחבורה המשמשים לחקלאות. הרכבים האלה שומשו בעיקר לאספקת חומרים וכלים לחקלאים לצורך עבודתם. בשנות ה-80 של המאה ה-20 מריה יצאה לפנסיה, בגיל 50 בערך (כך היה נהוג אז בברית המועצות).

בשנת 1998 מריה ובעלה עלו לארץ בעקבות בתם, טטיאנה, שעלתה לפני כן, ב-1996. בזמן הזה, שניהם היו בגיל פנסיה, וכשעלו לארץ, הם לא עבדו. מרגע העלייה, הם עברו לגור אצל טטיאנה באשדוד, ובשלב מסוים עברו לגור בדירה משלהם, גם היא באשדוד. בזמן הזה הם למדו עברית, ובילו חלק ממנו במועדון לפנסיונרים, שם מריה השתתפה במקהלה ויצאה לטיולים ברחבי הארץ.

מריה נפטרה בשנת 2015.

הזוית האישית

עידן הנכד המתעד: מאוד נהניתי מהסיפור של סבתי וזמן האיכות איתה. למדתי הרבה על משפחתי המורחבת וסבתי, על הקריירה המרשימה שהייתה לה ועל חיי המשפחה שלה. מאוד נהניתי לשמוע את כל הסיפורים של סבתי ממשרד העלייה והקליטה את סיפור העלייה וסיפור הוריה, היה מאוד מעניין ומהנה.

סבתא מריה היא דוגמה לאישה חזקה ונחושה, אשר עברה דרך ארוכה ומלאת אתגרים מברה"מ לישראל. סיפור חייה מהווה עדות להיסטוריה היהודית המורכבת ולחשיבות שמירת המורשת המשפחתית. עבודתה במשרד העלייה והקליטה הייתה שליחות אמיתית, והיא עזרה לעולים רבים להתאקלם בישראל. אני גאה להיות חלק מהמשפחה הזו ולשמור על סיפוריה וזיכרונותיה של סבתי היקרה.

סבתא סבטלנה: היה לי מאוד חשוב לנכדי להעביר את קורות חיים של משפחתי המורחבת, אשר חלקם נהרגו בשואה ובמלחמת העולם השנייה. היה לי מהנה לספר שאפלו בגולה הצלחנו לשמור על מנהגים יהודיים ושמרנו על זהותנו כיהודים.