מאגר סיפורי מורשת

שמי הראל, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בה אני משתתף יחד עם סבי, צבי כהן, אני מתעד סיפור בחייו ומנציח אותו במאגר המורשת של התכנית.

סבי צבי נולד בשנת 1946 בעיר חדרה. בילדותו, חיו סבי ומשפחתו בחווה גדולה בה גידלו פרות. לכל אחד מבני המשפחה היה תפקיד חשוב בחווה, שתמך בפרנסתם. תפקידו של סבי היה לקחת את הפרות אל הפרדס בערב, שם הן היו אוכלות עשב.

אחד הזיכרונות העצובים ביותר של סבי הוא מיום שבו אחת הפרות נפטרה במהלך לידתה. אירוע זה השפיע עמוקות על סבי, והוא נזכר בו בכאב רב. אף על פי כן, החיים בחווה נמשכו, ומשפחתו המשיכה להתפרנס מהחלב שהפיקו מהפרות.

בכל שבוע, סבי ואמו היו חולבים את הפרות ושופכים את החלב לכדים בינוניים. הם היו מוכרים את החלב בשכונתם בכוסות, כל כוס הכילה רבע ליטר. היו ימים טובים שבהם הצליחו לחלוב כמות גדולה של חלב, כ-12 ליטר, אך היו גם ימים שבהם כמות החלב הייתה מועטה יותר, מה שהשפיע על פרנסת המשפחה.

חלק מהלקוחות היו מגיעים לחווה כדי לאסוף את החלב, אך רבים מהלקוחות היו עולים חדשים שקיבלו את החלב ישירות לבתיהם. השכונה העיקרית שבה התיישבו ניצולי השואה לאחר עלייתם לארץ נקראה "שיכון ותיקים". זו הייתה שכונה חשובה עבור משפחתו של סבי כיוון שרבים מהתושבים בה היו מבוגרים וזקוקים לחלב הטרי שסיפקו להם. השכונה השתרעה על פני שלושה בלוקים ואכלסה כ-800 תושבים. כל יום, סבי היה מחלק חלב בשכונה זו ומספק כליטר וחצי לכל תושב.

סבי זוכר את התקופה הזו כתקופה קשה אך מלאת משמעות. החוויות מחוות הילדות והעבודה הקשה עם המשפחה עיצבו את אופיו והקנו לו ערכים של עבודה קשה, מסירות ועזרה לזולת.

הזוית האישית

הראל הנכד המתעד: נהניתי מביצוע עבודת התיעוד. שמחתי לדבר עם סבא שלי ולשמוע את סיפוריו מעברו. אני מאחל שתמיד אוכל לשוחח ולהקשיב לו, ומאחל לו בריאות, אושר ושמחה. סבי מאחל לי עתיד טוב מלא בסיפורים טובים שאוכל לספרם לדור ההמשך.