מאגר סיפורי מורשת

סבתא אביבה נולדה לנתן ורבקה סלמה בשנת 1951, היא נולדה במזל שור. אביה, נתן, עלה לארץ מסוריה בגיל 16 ורבקה, אמה, עלתה לארץ מסוריה בגיל 3. סבתא אביבה נולדה בבית החולים הדסה בתל אביב. צבע עיניה חום ושיערה שחור, לסבתא אביבה יש שיער מתולתל כמעט כמו שלי.

לסבתי יש 11 אחים: רחלה ז"ל, יוסי, לילי, דליה, עמירה, אלי, יהושע, אהרון, גילה, ליאורה, אסתר. בילדותה גרה סבתא בתל אביב ולאחר נישואיה עברה לפתח תקווה.

תקופת בית הספר והלימודים – בית הספר החקלאי כנות 

סבתא אביבה למדה בבית הספר "מצפה" וסיימה כיתה ח' בהצטיינות. משם, עברה לתיכון החקלאי "כנות". אחת מחוויותיה של סבתי מימי הלימודים בבית הספר החקלאי כנות הזכורות לה, הייתה כשחילקו את הקבוצה למגמות חקלאיות, סבתי הייתה במשתלה וברפת. סבתא אהבה לחלוב את הפרות ומוקדם בבוקר במשתלה שתלו צמחים. היא מספרת שהיה כיף עם כל החברים, הכיף הגדול היה בגיוון: בשבוע אחד למדו בבוקר ועבדו אחר הצהרים, ובשבוע השני עבדו בבוקר ולמדו בצהרים. פעם בחודש היו נוסעים הביתה לשלושה ימים.

בתיכון "כנות" הן ישנו ארבע בנות בחדר אחד, אכלו בחדר אוכל ובימי שישי היו אוכלים ארוחה חגיגית. כל הבנות לבשו חולצה לבנה וחצאית כחולה והבנים מכנסים כחולים וחולצה לבנה. סבתי עד היום בקשר עם חברותיה לחדר ובנות מחזור הלימודים שלה. הן נפגשות הרבה, ולא מזמן חגגו 70 לכל בנות השכבה.

שירות צבאי

סבתא אביבה שירתה בחיל כללי והמשיכה לשרת בצבא קבע. סבתא אביבה השתתפה בצעדת 3 הימים, ובשמה הנוכחי – צעדת ירושלים. לצעדה הזו התכוננו כשבועיים וחצי וביום הראשון של האימונים, הלכו ברגל מהקרייה בתל אביב עד לנתניה בשיירה.

מזה כ-16 שנים סבתי בפנסיה ומאז ועד היום טיפלה בארבעת אחיי מגיל שלושה חודשים ועד גיל טרום טרום חובה. כיום היא מטפלת באחותי הקטנה מיכל, מוציאה אותה מהגן ונוסעת איתה באוטובוס עד ביתה. מיכלי אוכלת ומשחקת ובסיום יום עבודתה של אמי היא מגיעה לקחת אותה.

היכרות ונישואין של סבתא אביבה וסבא יהודה ז"ל

כשסבתי עבדה במשמרת לילה בתל אביב, היא וכמה חברות החליטו מרוב שעמום לשגע מישהו בטלפון ולעבוד עליו. סבתא שלי חייגה למקום עבודתו של סבי ואמרה לו שהיא מכירה אותו מבית קפה כלשהו, ושהוא נתן לה את מספר הטלפון. סבי, שמעולם לא ישב בבתי קפה, הגיב: "אני? אף פעם לא ישבתי בבית קפה וחילקתי מספרי טלפון". סבא שלי החליט לזרום, ו"קפץ" על המציאה. הם החליטו להיפגש. (באותו הזמן היו משחקי גמר אליפות בכדורגל וסבי היה אוהד מושבע של כדורגל). סבתי אמרה לו שאם יאחר היא לא תחכה לו.. הוא הגיע בזמן והחליטו לצאת ולהכיר אחד את השנייה לעומק.

אחרי כשמונה חודשים, החליטו להתחתן. החתונה הייתה צנועה והתקיימה באולמי בית הכנסת "היכל דוד" ביד אליהו בתאריך  12.2.1975. לאחר כשנה, נולדה דודתי נעמה. שם משפחתה של סבתי כיום הוא כהן (היא נולדה לבית סלמה).

חפץ מיוחד שעובר מדור לדור

חפץ מיוחד שעובר בין הדורות הינו מכלי ריבה לאירוח העוברים במשפחה. המנהג התחיל בסבתא רבתא של סבתי ומאז המכלים עוברים בשרשרת הדורות. כשהגיעו אורחים למשפחה, סבתא רבקה נהגה להגיע עם מגש עוגיות ושני המכלים האלו היו מלאים בריבות מעשי ידיה, בכל מיכל היה סוג אחר של ריבה. בנוסף, על המגש היו מונחות שתי כוסות מכסף טהור, באחת היו כפיות יפות ומיוחדות והשנייה הייתה מלאה במים. כשהאורח היה מגיע, היה מתכבד בריבה ואחרי שהיה טועם את הריבה, היה שם את הכפית בכוס עם המים.

סבתא רבקה ז"ל, אמה של סבתא אביבה, הייתה מכינה ריבות מחצילים, חבושים, דלעת ותפוחי עץ. כיום סבתא אביבה נוהגת להכין ריבות עם מכלים אלו.

יציאה לגמלאות וחוויות כיום

סבתא שלי אוהבת מאוד את הארץ, אוהבת לטייל ולראות טבע. בכל יום שבת סבתא נוסעת לטייל עם אח שלה, אלי. בכל שנה, אנחנו טסים איתה לחו"ל. בשנה שעברה, סבתא נסעה איתנו לטיול בפולין וסלובניה. כיום, בשעות הבוקר היא הולכת למתנ"ס. סבתא משתתפת בחוגי אנגלית והתעמלות. אחר כך היא מוציאה את מיכל אחותי הקטנה מהגן והיא משחקת, אוכלת ונהנית איתה.

מסר לדור הצעיר

לצאת לטייל, להנות, לנצל את החיים – להנות מכל רגע!

הזוית האישית

מעיין הנכדה המתעדת: מאוד נהניתי מהחוויה האישית שלי עם סבתא שלי: לחקור, להתעניין ולהעשיר את הידע שלי בדברים שלא ידעתי עליהם לפני כן. בזכות התכנית הזו קשריי עם סבתי התהדקו, הצלחתי לשהות עם סבתא שלי הרבה זמן איכות. היה לי מעניין ולמדתי הרבה דברים שלא ידעתי עליהם לפני, כמו למשל איך הכירה את בן זוגה, על החפץ העובר בין דורות ועוד.

סבתי נהנתה מאוד בהכנת סיפור תיעוד זה, העבודה המשותפת העבירה לה את הזמן בכיף: במשך העבודה צחקנו, דיברנו, נהנינו, ובעיקר שמחנו. הרגשתי שזו הייתה הזדמנות מופלאה להכיר אותה יותר לעומק.