מאגר סיפורי מורשת

שמי מירי וקס, שמות הוריי: שושנה ויצחק פל. השם שנתנו לי היה מרים על שם סבתא שלי, אימא של אימא שלה. נולדתי בקפריסין בשנת 1947 ובערך שנה לאחר מכן (שנת 1948) עלינו לארץ. הוריי שניהם ניצולי שואה ואחרי המלחמה החליטו לעלות לארץ ולהקים משפחה חדשה, אחרי שכל משפחתם נספתה בשואה. אני בת בכורה וקיבלתי יחס מיוחד עד שנולדה אחותי, רותי, ומאוחר יותר נולד אחי קובי (גם הוא על שם סבא יעקב).

גדלתי בנתניה בדירה קטנה בת שלושה חדרים. כולם בילו ביחד בסלון סביב הרדיו, הקשבנו לתוכניות ששודרו בעברית (הייתה רק תחנה אחת ששידרה לכולם). אהבתי מאוד את השניצלים של אימא שלי ועכשיו אני מכינה אותם לנכדיי. אהבתי לשחק משחקי חברה כמו קלאס ובכדור עם החברים בחצר הבית.

למדתי בבית ספר יסודי "שורשים" עד כיתה ח' ואחר כך למדתי בתיכון, אני זוכרת לטובה את המורה שלי מכיתה א' שעזרה לי מאוד, כי לא ידעתי לדבר עברית טוב. אחרי התיכון התגייסתי לצבא ושירתי בחיל האוויר. השתתפתי במלחמת ששת הימים בשנת 1967 בזמן שירותי בצבא, הייתה אוירה של שמחה על הניצחון.

טיילתי בחו"ל בכמה ארצות, אבל החוויה המרשימה ביותר הייתה ביקור בפולין, שם נולדו הוריי. הביקור בפולין היה מסע שורשים, ביקרתי בערים בהן נולדו הוריי.

הכרתי את בעלי בזמן השירות הצבאי, התחתנתי בשנת 1970. החתונה הייתה באולם בנתניה, יש לי הרבה תמונות מהחתונה עם המשפחה והחברים. נולדו לי שלושה ילדים: אסף, נדב והילה. יש לי עשרה נכדים שאנו נפגשים כמה פעמים בשבוע ומבלים ביחד.

תולדות חייהם של הוריי

הוריי נולדו בפולין עברו את השואה, איבדו את כל משפחתם והחליטו לבנות משפחה חדשה בארץ ישראל. הוריי לא זכו לראות נינים, אבל הם זכו ל-עשרה נכדים. הנינים הראשונים (תאומים) נולדו באותו יום בו אימא שלי נפטרה.

העלייה לארץ הייתה עבורם קשה, הם חיכו במחנה באיטליה לאונייה שתיקח אותם לארץ. כשהגיע תורם לעלות, עלו על אוניית מעפילים בשם "חיים ארלוזורוב". הדרך הייתה קשה, האונייה הייתה מלאה באנשים והיה צפוף ולא נוח. כשהגיעו לחופי הארץ, תפסו אותם האנגלים ששלטו אז בארץ, והגלו אותם לקפריסין. בקפריסין היו מחנות בהם היו יהודים רבים בעיקר מאירופה שחיכו לאישור עלייה לארץ.

בזמן השהות בקפריסין – נולדתי. מספר חודשים לפני קום המדינה. אחרי קום המדינה, עלו כל האנשים מהמחנה לארץ.

הזוית האישית

שני הנכדה המתעדת: התכנית הייתה חוויה מהנה וכיף לבלות זמן איכות עם סבתא מירי.

סבתא מירי: זו הייתה הזדמנות לספר את סיפור חיי לנכדתי ואולי גם לאחרים בקשר הרב דורי.