הבריחה מליל הבדולח ועלייה לארץ – ענת וול
שמי עומר, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב-דורי עם סבתא שלי, ענת וול. יחד, אנו מתעדים את סיפור עלייתה של אימא של סבתא, סבתא רבתא חווה, מגרמניה לארץ ישראל ואת חוויותיה כילדה יהודייה בתקופה קשה ומאתגרת זו.
סיפור העלייה של סבתא חוה מגרמניה
סבתא חוה נולדה בשנת 1919 בעיר קיל שבצפון גרמניה, כאשר האנטישמיות הייתה בשיאה. כאשר הייתה נערה, אחיה הגדול נפטר ממחלת שחפת. סבתא גרה בבית גדול באוניברסיטה של ברלין, הודות לאביה שהיה פרופסור מפורסם למתמטיקה.
עם עליית הנאצים לשלטון, האנטישמיות גברה. סבתא חוה נאלצה לעבור עשרה בתי ספר רק בגלל היותה יהודיה. גם המצב המשפחתי הדרדר, כאשר אביה פוטר מהאוניברסיטה בגלל יהדותו, למרות שהיה אחד הפרופסורים הגדולים במתמטיקה בגרמניה.
מאלבומה של סבתא רבתא חוה
בגיל 18, סבתא רבתא רצתה להתחיל ללמוד לבגרויות, אך אז התרחש ליל הבדולח. בליל הבדולח, סבתא חוה הייתה אצל דודתה בברלין ושמעה קולות נפוצים של זכוכיות, צעקות וריחות של שריפות. בבוקר, היא קמה ועזרה לנקות את כל הזכוכיות.
לאחר ליל הבדולח, משפחתה של סבתא חוה החליטה לעלות לארץ ישראל כדי לברוח מהאנטישמיות. למזלה של המשפחה, לאביה של סבתא היו חברים באוניברסיטה העברית בירושלים שרצו לעזור לו ולמשפחתו לעלות לארץ ולהציל את חייהם. חבריו הצליחו להשיג להם סרטיפיקט (אישור עלייה לארץ).
המשפחה של סבתא חוה לא חיכתה וישר יצאה למסע העלייה לארץ, אך סבתא חוה נשארה בגרמניה כדי להשלים את הבגרות שלה. גם דודתה של סבתא חוה ברחה ללונדון. לאחר כמה חודשים, סבתא חוה לא יכלה לעמוד באנטישמיות ובגעגוע למשפחתה, אז היא עלתה לארץ מבלי להשלים את הבגרויות.
הזוית האישית
עומר: מאוד נהניתי לעבוד עם סבתא ענת, שתמיד ענתה לי ונתנה לי תשובות לכל השאלות שהיו לי.
מילון
סרטיפיקטסֶרטִיפִיקָט (באנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”"למזלי הספקתי לשבת ולכתוב את סיפורה של סבתא חוה כשהיא עוד הייתה בחיים"“