מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי רוזמרי, נולדה בשנת 1941 וגדלה באיסט לונדון, דרום אפריקה, בת לתאודור המילטון ווויניפרד פיליפס.

סבתא למדה בבית הספר קלרינדון לבנות באיסט לונדון עד כיתה י"ב. אחרי שהיא סיימה את הלימודים היא למדה רוקחות באוניברסיטה. המשפחה של סבתא שלי רוזמרי הייתה אמידה, וגדלה במלון של המשפחה שלה. בנוסף למלון, היה לאבא שלה בבעלותו תחנת מסחר. תחנת המסחר עצמה הייתה במדינה קטנה (שלא קיימת יותר) בתוך דרום אפריקה בשם טראנסקאי. טראנסקאי הייתה מדינת בנטוסטן בדרומה של  דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.

סבתא שלי עדיין מתגוררת בדרום אפריקה. מרבית הקשר שלי איתה הוא דרך הטלפון.

כשאמא שלי, טניה, הייתה צעירה, היא אהבה לגהץ בגדים. בזמן שהיא גיהצה בגדים, סבתא שלי ישבה וסיפרה לה הרבה מאוד סיפורים מחייה. זה היה מנהג בין אמא לסבתא שלי. אחד הסיפורים שהיא סיפרה, היה על איך ילדים התגרו בה בבית ספר על זה שיש לה "דם יהודי".

כשאמא של סבתא, סבתא רבתא שלי, נפטרה לפני שלושים וחמש שנים, סבתא שלי, רוזמרי, מצאה מסמך עם השורשים של המשפחה שלה. בצד של אבא שלה, השורשים חזרו כל הדרך למאה התשע עשרה המוקדמת ויותר, ולמשפחות רוטשילד וגולדשמידט. בצד של אמא שלה, היא גילתה שסבתא שלה, סבתא רבא רבתא שלי,  הייתה יהודייה, ואומצה על ידי המשפחה של כומר הכנסייה של העיר. הכומר היה יהודי שהתנצר בעצמו.  ושם משפחתה היה סולומון. משפחת סולומון עד היום גרה באותמ העיר, ונחשבת לאחת המשפחות הגדולות שם. עדיין לא ידוע לנו למה סבתא רבא רבתא שלי נמסרה לאימוץ, וכך גם למה ילדים בבית ספר של סבתא שלי ידעו שהיא יהודייה בלי שהיא יודעת בעצמה.

החלומות: שגיא-חולם להיות טייס. סבתא חלמה להיות בלרינה, אך לאחר כשנתיים נכנסה להריון ונאלצה להפסיק עם הריקוד.

מאכל מסורתי: פודינג קייפ ברנדי

בחרנו בפודינג הזה כי הוא אהוב על המשפחה ומוגש בארוחת שבת מאז תקופת סבתא רבתא שלי. מקורות הפודינג נובעים מן המאה השמונה עשרה –  כאשר סוחרים הביאו תבלינים, תמרים ועבדים לקצה הדרומי של אפריקה. ההולנדים והצרפתים גידלו ענבים באזור שנקרא "שנין בלאן לברנדי". עם הגעתם של התבלינים מדרום מזרח אסיה, החליטו הטבחים להיות הרפתקניים יותר והחלו להרטיב את העוגה כדי שלא תהיה יבשה. עוגה זו גם שמשה השראה לפרויקט גמר של אמי טניה לפטיסרי מתקדם.

כולנו אוהבים את העוגה הזו והיא גם הקינוח הלאומי של דרום אפריקה.

הזוית האישית

שגיא: היה לי חשוב ללמוד ולגלות על סבתי, במיוחד בתקופה הזאת שבה אני לא יכול לפגוש אותה פנים אל פנים.