גאולת אדמות גבע בנתניה
שמחה הגיע לנתניה בסוף שנת 1932 הוא היה בעל הטרקטור הראשון באזור וגאל אדמות.
חברת "הנוטע" קנתה אדמות בנתניה משייח' סלאח חמדאן אבל הפועלים של השייח' , שגרו באוהלים לא רצו לפנות את המקום למרות שקיבלו כסף רב.
מנהלי חברת "הנוטע" (גד מכנס ואחיו משה מכנס) פנו אל שמחה לצאת ולחרוש את האדמה ועל ידי כך "לכבוש" את השטח שקנו ולפנות את הסרבנים מהמקום. לעזרה, שלחו שומרים לאבטח אותו בביצוע המשימה. השומרים היו אנשים מהגליל בעלי ניסיון שהכירו את מנהגי הערבים. כל השומרים היו רכובים על הסוסים ובראשם פנחס גרבובסקי.השומרים באו בבוקר, נכנסו לאחד האוהלים, התכבדו בקפה שנכתש במקום, בו בזמן מתפקידו של שמחה היה לפתוח "בחריש פוליטי" מבלי לדקדק לטיב העבודה.
כל האזור ששמחה חרש הפך ל"שטח משוחרר" .אולם , לאחר זמן מה עזבו השומרים את המקום ושמחה נשאר ללא הגנה ואז יצאו הערבים עם נשותיהם מן האוהלים והתחילו לזרוק אבנים, הנשים השתטחו לפני הטרקטור ולא נתנו לו לעבוד.
שמחה ראה שהוא בצרה גדולה ואז פתח את ארגז הכלים שעל הטרקטור הוציא במהירות כלי אחד מהארגז, נעמד על הטרקטור וצעק: "טלהון,בואו הנה בואו…". הערבים ראו שהוא מחזיק כלי דומה לאקדח עלו על סוסים ודהרו לכיוון טול-כרם שם היתה המפקדה של השוטרים האנגלים. "ליהודי יש אקדח, הוא איים עלינו!, לטרקטוריסט יש נשק!"
השוטרים שמעו זאת, עלו על סוסיהם ודהרו לנתניה. האנגלים הזעיקו את מוכתר המושבה-פייקוביץ' (לימים אלון) ואת מנהל החברה-פרידלנדר.
שני אנשים אלה היו נוכחים בזמן החיפוש. פרידלנדר לא ידע לבטא את האות "ס" (שמחה) ובמקומה אמר "ש". הוא אמר ביידיש:" שימחה, שימחה,גיב מי דה שמייסטר" (תן לי את האקדח). "יהיה רע מאוד אם יתפסו אצלך את השמייסטר". וסבא רבא ענה לו :"אדון פרידלנדר אין לי שום שמייסטר".
השוטרים עלו על הטרקטור וערכו חיפוש, הוציאו את כל המכשירים ולבסוף הוציאו גם את הכלי שבו איים על הערבים.
הערבים התחלילו לצעוק "הדא הוא, הדא הוא" (זהו זה, זהו זה). למעשה הכלי היה משאבה שבה משמנים את הטרקטור והיא דמתה לאקדח. השוטרים התרגזו, קפצו מן הטרקטור נגשו לערבים הרביצו להם וצעקו "טמבלים"…הדבר נודע בכול הסביבה , ומאז כל מי שפגש את סבא רבא אמר לו : "שימחה, שימחה גיב מי דה שמייסטר". השכונה בה בוצע החריש הייתה שכונת גבע שבמזרח נתניה.
מילון
שמייסטראקדח באידיש
ציטוטים
”תפקידו של שמחה היה לעשות "חריש פוליטי" כל האזור שחרש הפך ל"שטח משוחרר" .“