בית אבי ברחוב נס ציונה בתל אביב, מורשת והמשכיות
![](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/תמונה9.png)
![](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/תמונה3-1.jpg)
נולדתי כעפרה שריד בתאריך 29.2.1952, להוריי צופיה ואברהם. נולדתי בבית החולים "אסותא" בעיר תל-אביב, העיר בה גדלתי.
אחד הסיפורים שזכורים לי בילדותי הוא על ההורים של סבתי, סלי. הוריה של סבתי עלו לארץ מרומניה בשנת 1924, מטעמים ציוניים, כי שאפו ורצו לחיות בארץ ישראל.
הם בנו בית ברחוב נס-ציונה בעיר תל-אביב. הבית שהחל את המורשת המשפחתית בארץ ועד היום, בני המשפחה מתגוררים בו! לימים, נולדתי בבית זה. לבית יש משמעות עבורנו – מאה שנים של מגורים בתל אביב!
לאחר עשר שנים, בשנת 1934, עלו אחריהם ארבעת ילדיהם וביניהם סבתי סלי, בעלה ליאו ושני ילדיהם: מאיר וצופיה שהיא אמי.
![תמונה 2](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/1-40-225x300.jpg)
![תמונה 3](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/אמי-עם-סבתי-ואחיה-ברומניה-1.jpg)
סבתי, סלי, התפרסמה והתפרנסה בזכות כשרונה ב"תיקון אומנותי" לבגדים, כאשר בעיר תל-אביב היו רק שני מומחים לנושא. סבי היה טכנאי שיניים ועבד בביתו, כשסבתי עוזרת לו בשעת הצורך.
![תמונה 4](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/חותמות.png)
![תמונה 5](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/משפחה-6-225x300.jpg)
אמי, צופיה, גדלה והתחנכה כ"צברית" לכל דבר בעיר תל אביב. החל מגן ילדים ועד התגייסותה להגנה ולצה"ל. בנעוריה השתייכה ל"מכבי צעיר" תנועת נוער.
![תמונה 6](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/אמי-במכבי-צעיר.jpg)
![תמונה 7](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/4-10-225x300.jpg)
![תמונה 8](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/העלינו1-210x300.jpg)
תנועת הנוער התמקדה בקידום ערכי הספורט ושם גם הכירה את אבי אברהם.
במסגרת ההשתייכות ל"הגנה" שמרה אמי על גבול יפו-תל אביב, על דרך בורמה (הדרך שנפרצה לירושלים הנצורה) ובשדה דב: שם שמרה על מתחם של מטוסים מסוג פייפר.
שכונת התקווה, הייתה שכונה מעורבת של ערבים ויהודים, שם הקימו גדר תיל כדי למנוע את כניסת הערבים לשכונה. לאחר לילה של עבודה חזרה עם כפות ידיים "מחוררות"… באותה תקופה שלט בארץ המנדט הבריטי וחייליו נקראו בפי התושבים "כלניות". הם התערבו, חקרו וביקשו לדעת פרטים על התנהלות "ההגנה" והמחתרות האחרות שלא לטובת אנשי הישוב היהודי. בכ"ט בנובמבר 1947, יצאה לרקוד הורה מתחת לביתה ברחוב בן-יהודה לשמע הכרזת האו"ם על חלוקת א"י ועל המדינה שבדרך!
![תמונה 9](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/3-13-300x225.jpg)
הוריי נישאו בשנת 1950, בבית הכנסת הגדול בתל- אביב.
![תמונה 10](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/הזמנה-300x95.jpg)
אני נולדתי שנתיים אחרי ב- 29 בפברואר וגדלתי בבית ברח' נס ציונה.
![תמונה 11](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/תמונה1-10.jpg)
![תמונה 12](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/2-22-300x225.jpg)
במדינה הצעירה הייתה תקופת צנע. אפשר היה לרכוש מוצרים מסוימים, רק ע"י תלושים שניתנו לתושבים.
נולדתי בתאריך מיוחד החל פעם בארבע שנים ב- 29 לפברואר ו"קיבלתי את אחי איתן במתנה" בהפרש של 3 שנים ויום אחרי, מה שאפשר לנו לחגוג כל שנה יום הולדת משותף ולא כל ארבע שנים כמתבקש מהתאריך המיוחד הזה…
מילדותי אני זוכרת את גני הילדים בהם ביקרתי, את חגיגות ט"ו בשבט ושבועות שנהגנו לחגוג בגן-מאיר שבמרכז תל אביב.
למדתי בבית ספר "יוסף הגלילי "בתל-אביב.
בתחילת כיתה ב' קרה לנו אסון. אבי שהיה ספורטאי ושמר על בריאות טובה, נפטר בפתאומיות כשהוא בן 37 שנים בלבד. חיינו השתנו. אמי יצאה לעבוד ואני הייתי האחות הגדולה שדואגת לאח הצעיר. מכינה את הכריכים בבקרים ומביאה לגן הילדים. סבתי וסבי גרו בבית ממול וברור שנתרמו לעזרה ככל האפשר. אצלם אכלנו צהרים, הכנו שעורי בית אבל גם עזרנו ככל שיכולנו.
![תמונה 15](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/תמונה2-6.jpg)
הייתי הולכת עם סבתא לשוק הכרמל לקניות. היא לימדה אותי לבחור את הלימונים בעלי הקליפה הדקה ואת העוף ה"רזה" בדוכן העופות.
הרבה מאכלים למדתי לבשל מסבתא, שהייתה בשלנית מופלאה ולא "זרקה" דבר גם "שאריות" ידעה לנצל! כל ארוחה כללה 4 מנות ופעמיים בשבוע אכלנו בצהרים ארוחות חלביות!
סבי, יליד אוסטריה, לא דיבר עברית. בבית דיברו גרמנית ומן הסתם למדתי שפה זו משמיעה בלבד. לימים, סבתא לימדה אותי לקרוא בגרמנית אבל אינני יכולה להעיד על עצמי שבקיאה בשפה. סבתי הייתה מהמתרחצות הראשונות של הבוקר בחוף בוגרשוב. בערבים היינו "סוגרים" אתה את הים.
ראיתי הרבה סרטים בילדותי בזכות סבתא, שאהבה תרבות אך קשיי היום יום לא אפשרו ל"בזבז" סתם על עצמך. מזכרת תרבותית אחת יש לנו הנכדים מסבתנו שהייתה מנויה על השירות הבולאי בארץ עוד טרם הקמת המדינה, ואספה בולים נדירים מהארץ ומהעולם.
כיום, אני מורה פנסיונרית של משרד החינוך. לאחר עשייה של 25 שנים במערכת, מרגישה שאני אוהבת לבחור את העשייה היומיומית שלי. אני לומדת ב"כיתת ותיקים" בהרצליה, מתנדבת אחת לשבוע בגן ילדים במקלט לנשים מוכות, שומעת אחת לשבוע 2 הרצאות בנושאים שונים, משתתפת בתכנית ה"קשר הרב דורי", מתעמלת ועושה הליכות למען הבריאות והנפש. קוראת הרבה. פותרת תשבצים וסודוקו, רואה סדרות בטלוויזיה ומעל הכול אוהבת לטפל, לעזור ולהיות יחד עם ששת נכדיי המקסימים!!!
![תמונה 17](https://www.ravdori.co.il/wp-content/uploads/2019/02/עם-אמי-2.jpg)
בעבודת הקשר הרב דורי הרגשתי כיצד אני מחברת את העבר להווה ונותנת ב"מתנה" לאריאל, נכדתי המקסימה, יכולת לחוות, להתרשם, ללמוד ולהכיר את העבר המשפחתי שלי.
הזוית האישית
עפרה: מאוד נהניתי בפגישות ונתרמתי גם מאריאל במיומנויות מחשב אותם לא הכרתי. ממליצה בחום על התכנית בעבודת הקשר הרב דורי.
אריאל: נהניתי ללמוד יותר על העבר של משפחתי מצד אמי מהמפגשים עם סבתא שלי במהלך התכנית ואני מרגישה שאני יודעת יותר עליה ועל ילדותה.
מילון
תיקון אומנותיתיקון חורים בבדים בשיטת שתי וערב
ציטוטים
”"סוגרים את הים"“![הקשר הרב דורי](https://www.ravdori.co.il/wp-content/themes/ravdori/images/general/logo-mail.jpg)