מאגר סיפורי מורשת

שמי משה, אני נקרא על שם סבא רבא שלי מצד אמי. החברים והמשפחה קוראים לי מוישיק. נולדתי בפתח תקווה בשנת 1950, ומאז ועד היום אני חי בפתח-תקווה.

ההיסטוריה של משפחתי

משפחתה של סבתי מלכה, משפחת פולט, עלתה משירז שבפרס לירושלים בסביבות שנת 1870. סבתי נולדה בירושלים בשנת 1895. משפחתו של סבי בן ציון, משפחת מזרחי, עלתה מסלוניקי שביוון לירושלים בערך באותה תקופה. סבי נולד בירושלים בשנת 1890.

סבי וסבתי נישאו וגרו בירושלים, שם נולדה אמי, סבתא רבתא של אלון, ששמה שרה. בשנת 1920 עברו בני הזוג מלכה ובן ציון מזרחי עם בתם שרה מירושלים לפתח תקווה, בעקבות מצוקה כלכלית שהייתה בירושלים. בפתח תקווה נולדו להם עוד חמישה בנים ושתי בנות.

ההוצאה להורג של אליעזר קשאני פעיל האצ"ל

אחד מהבנים, אליעזר, התגייס לשורות ארגון האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) שהוקם על מנת להילחם בפורעים הערבים שפעלו בארץ ובשלב מאוחר יותר פעל נגד הבריטים ששלטו אז בארץ ולצורך כך ביצע פעולות צבאיות נגד הממשל הבריטי.

בשנת 1944 נעצר אליעזר מזרחי על ידי הבריטים והוגלה לאריתראה שבאפריקה. כששוחרר מהמעצר, חזר לפעילות עם ארגון האצ"ל נגד הבריטים. בשנת 1946 נעצר אליעזר שוב עם עוד ארבעה מחברי האצ"ל, בעקבות פעולה שלהם נגד קצינים בריטיים (ליל ההלקאות), נשפט ונידון למוות בתלייה. בעת היותו בחדר הנידונים למוות בכלא עכו, שינה את שמו לאליעזר קשאני.

למרות שניתנה לו האפשרות לבקש חנינה על חייו, סירב לעשות זאת והועלה לגרדום באפריל 1947, כאשר שירת המנון התקווה בפיו, ונקבר עם חבריו עולי הגרדום בבית הקברות בצפת.

סיפור העליה לארץ של מרדכי, סבא רבא שלך

אבי מרדכי (סבא רבא שלך), נולד בשנת 1918 בעיר קרמנשה שבאירן למשפחת רחל ויצחק אדהמי. הוא היה בן זקונים למשפחה בה היו שלוש בנות ובן נוסף. בגיל 8 התייתם אבי מהוריו וגר אצל אחיותיו עד הגיעו לגיל 15. אז התגבשה במוחו החלטה לעלות לארץ ישראל. בגיל 15 יצא סבא רבא וחבר בגילו למסע רגלי לארץ ישראל, שארך כ-שבעה חודשים. הם עברו דרך ארצות עוינות רבות, כולל עיראק, סוריה וירדן, והגיעו ללא תעודות זהות לגבולות ארץ ישראל.

בארץ ישראל נפלו היישר לזרועות המשטרה הבריטית, הועמדו למשפט על עליה לא חוקית לארץ ונגזרו עליהם ארבעה חודשי מאסר בבית כלא. לאחר מכן היו אמורים להיות מגורשים מהארץ. למזלם, אנשי הסוכנות היהודית קיבלו עליהם חסות לאחר ריצוי המאסר והבריחו אותם לפתח תקווה, שם מצא אבי עבודה בפרדס ומקום ללון בו.

בתקופה זו שינה אבי את שם משפחתו מ"אדהמי" ל"שלום". במהלך הזמן נוצרה היכרות בין אמי לאבי, וכשנישאו, שינה אבי את שם משפחתו ל"בן שלום", מתוך כוונה ליצור שושלת.

כאמור, שמו של סבו של אבי היה שלום, שמו של אביו של אבי היה יצחק, אבי קרא לבנו הבכור יצחק, מתוך כוונה שבנו של יצחק יקרא מרדכי. כך נוצרת שושלת: מרדכי בן יצחק בן מרדכי בן יצחק בן שלום, לאורך שנים.

הילדות בארץ ישראל

תקופת ילדותי בשנות ה-50 הייתה תקופה כלכלית קשה בארץ, שנקראה "תקופת הצנע". כל משפחה קיבלה מנות קצובות של אוכל למחיה לפי החלטת הממשלה. גדלנו במחסור כלכלי, והיה קשה להשיג מזון מעבר למה שהוקצב למשפחות.

בתקופה זו לא ידעו מה זו טלוויזיה, מקרר חשמלי, כיריים גז וכדומה. במטבח היה ארגז קרח, ומידי יום היה מגיע מוכר הקרח עם עגלה רתומה לסוס וממנו קנינו גושי קרח כדי לקרר מוצרי אוכל. כמו כן, לא היו כיריים גז במטבח ואת האוכל היו מבשלים על פתיליות או פרימוסים – מכשירים שהיו ממלאים אותם בנפט והיו מבעירים פתילה שעליה היו שמים את סירי הבישול.

יחד עם זאת, מבחינה חברתית, גדלנו במסגרת שכונה בה כל המשפחות היוו משפחה אחת גדולה והילדים של כל המשפחות בשכונה מצאו עצמם תמיד בחברותא. היו המון משחקי חברה, ורוב הזמן, מרגע שחזרנו מבית הספר לאחר ארוחת הצהריים והכנת שיעורים יצאנו לשחק בשכונה עד רדת החשיכה. התחביבים שלי הם קריאה, כתיבה, נגרות ומוסיקה.

הקשר בין הסבא משה לנכד המתעד

כשהיית רך בשנים, בערך בגיל שנתיים עד שש שנים, בניתי לך צעצועים מעץ, בדרך כלל כלי תחבורה כמו משאיות וכבאיות. לפני מספר שנים ביקשת שאכתוב לך סיפור. נעניתי לבקשתך וכתבתי עבורך ספר שנקרא "פיל פילה ונמלה" שיצא לאור בעזרתה האדיבה של אמך אודליה, שיצרה איורים לספר ועזרה בהפקה.

כאשר אני מסתכל עליכם, הדור הצעיר, אני רואה בעיני רוחי את התפתחותה של ארץ ישראל מדינתנו לאורך השנים, מיום הולדתי עד היום.

יש לנו עם נפלא ומדינה נפלאה שהיא המדינה היחידה שלנו שהוקמה לאחר אלפיים שנות גלות ושואה נוראית.

מדינת ישראל מוקפת בארצות עוינות שאינן רוצות בהמשך קיומנו באזור וכדי לשמור על המדינה מהאויבים שמסביב, אנחנו צריכים לשמור על אחדותנו כעם, להשתדל לעשות את המיטב אחד למען הזולת וכולם כאחד למען המדינה.

הזוית האישית

אלון הנכד המתעד: נהניתי להיפגש עם סבי ולעבוד על סיפור שמספר לי על חייו, על ילדותו ועל מה שהוא עבר בחיים. למדתי על סבי מלא דברים שלא ידעתי עליהם. היה לי ממש כיף לעבוד איתו, לדבר איתו ולשמוע עליו סיפורים וחוויות משמעותיות מחייו.

סבא משה: זה היה תענוג גדול לשבת עם נכדי הבכור ולנסות להעביר לו חלק מההיסטוריה שלי ושל מדינתנו. כמו כן, חשוב היה לי להעביר מסר שהיו זמנים קשים בעבר, שלא הכל מובן מאליו ושעלינו להשתדל לשמור על אחדות ואהבה כדי להמשיך לקיים את מדינתנו לשנים רבות קדימה בשלום וביטחון.