מאגר סיפורי מורשת

הנכד שניאור זלמן אופן מתעד את סיפורו של סבא, הרב יוסף יצחק אופן. תאריך לידה: כ"ד שבט תש"י (1950), נולד בתל אביב, ישראל, בעיסוקו משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים ובישיבה בצפת.

סבי, הרב יוסף יצחק אופן, נולד שבועיים אחרי הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ולכן נקרא על שמו. הוריו מסרו את נפשם לטובת התמימים תחת השלטון הקומוניסטי.

"בר המצווה שלי," משחזר סבי, "נערכה בביתי ברמת גן. המאמר היה שונה ממה שמכירים היום. מכיוון שמועד הבר מצווה היה קרוב ל-י' שבט, חזרתי מאמר 'באתי לגני' של הרבי הריי"צ. למדתי אז בחיידר בתל אביב. היינו צריכים לנסוע כל בוקר יותר מחצי שעה, ואחר כך עוד הליכה רגלית של כרבע שעה, וכך גם בחזור. הוריי התעקשו ששום דבר לא יפריע לנו ללמוד במוסד של הרבי. את האווירה הזו של מסירות נפש ספגנו מהורינו, שדאגו לתמימים תחת אימת הקומוניסטים.

הבחורים ברוסיה למדו בישיבה אצל הסבא. אימא שלי, בתיה, הייתה דואגת לאישורים המונפקים לצבא הרוסי בעניין הגילאים של התלמידים. אימא שלי דאגה לזייף את גילאי הבחורים, כדי שיוכלו להימנע משירות בצבא הרוסי. היא הייתה נותנת שוחד לפקיד הרוסי והוא כבר היה 'מסדר' את הנתונים. כך רבים מהתמימים נשארו ללמוד בישיבה ולא התגייסו לצבא הרוסי.

יום אחד הפקיד הרוסי איים שילשין עליה לגורמים בכירים בממשלה. אימא לא התרגשה ואמרה: "מי יאמין לך שנערה בת 17 שיחדה אותך?" כך זה ב"ה הסתיים. איזה אומץ לב!

בבית של הוריי נערכו תמיד התוועדויות. בנוסף, אמי דאגה לכבס לתמימים את הבגדים וכן סייעה בתנאי מחייתם.

נס פורים לשמואל ומנדי

"בליל פורים תש"ס שני הבנים שלי, מנדי ושמואל, יצאו עם משלוחי מנות לזכות חיילים בבסיסים בדרום הר חברון, כמצוות הרבי בחג זה. הייתי בבית ולפתע הודיעו לי שמנדי ושמואל נפצעו בפיגוע ירי ליד מחסום תרקומיא. היה לי ביטחון גמור בהשם שהכול יהיה כדבעי.

שני הבנים יצאו ברכב והחליטו להתחפש לחיילים כדי להוסיף לאווירה של שמחת החג וקריאת המגילה. הבן שמואל הגדיל לעשות וענד לכתפו דרגה של קצין בכיר, סגן אלוף. כשהגיעו למחסום, יצאו לפתע מחבלים וירו לעברם צרורות של עשרות כדורים. שמואל נפצע קשה. מנדי – בינוני.

הכוחות שהגיעו לשטח הבחינו מיד בדרגת הסגן אלוף שענד הבן שמואל, והזעיקו מסוק חילוץ שפינה אותו לבית הרפואה הדסה עין כרם. גם עם הניתוח היו ניסים גלויים. שמואל פתח את עיניו יום אחרי. מנדי התאושש זמן קצר לאחר מכן.

ידעתי שהם הולכים בשליחות של הרבי והכול יהיה כראוי.

הנס הפרטי שלי

בראש חודש כסלו תשפ"ג נסעתי לישיבת תורת אמת למסור שיעור לבחורים. כאשר עברתי באוטובוס ליד צומת רמות, התפוצץ מטען ליד האוטובוס. הזכוכיות התנפצו עלינו, אך לא אירע לי משהו רציני. ולכן גם לא התפניתי לבית רפואה. עוד לפני שחסמו את הכביש, תפסתי טרמפ לישיבה, וב"ה היה שיעור חסידות מעניין.

בסיום השיעור פנו אליי הבחורים ואמרו לי שהכובע שלי מלא בשברי זכוכית מפיצוץ החלונות באוטובוס.

מסר לדור הגאולה: "שלא יהיו בושות"

יש תמיד עבודה ומשתדלים כמה שאפשר להביא את הגאולה. כאשר תבוא הגאולה והרבי יתגלה לעינינו, מה נאמר לו? רק שלא יהיו בושות, כי תמיד אפשר לעשות יותר.

ובמה עלינו להתמקד? – בלימוד החסידות, בענייני גאולה ומשיח כפי שהרבי דורש, במאמרים ושיחות קודש של הרבי. בכלל להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, לקיים את המבצעים של הרבי ולהשפיע על הזולת כמה שאפשר.

הזוית האישית

הנכד שניאור זלמן תיעד את סיפורו של הסבא הרב יוסף יצחק אופן באוהלי מנחם חב"ד בנים, בית"ר עילית, התשפ"ד 2024.