מאגר סיפורי מורשת

שמי יהונתן, בחרתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי כדי לחזק את הקשר עם דודי ציון בן גיגי, אני מרגיש שקשר התחזק מאי פעם בזכות התכנית, אני ממש בעל זכות להיות חלק מהתכנית הזו.

תולדות חייו

ציון בן גיגי, דודי יקר ואהוב, בן 73 כיום, נולד בשנת 1950 בבית החולים ביקור רופא, בעיר ירושלים בשכונת בקעה. לציון יש שני אחים מוטי, מיכאל ז"ל, ורמה, אמי היקרה. ציון למד בבית הספר 'ענף החיים' עד כיתה ח', לאחר מכן נשר מהלימודים והתחיל לעבוד בנגריה הקרובה לביתו. ציון מספר כי אמו דניס בן גיגי הייתה אישה מאוד נוקשה, אך גם בבד ובבז הראתה רגישות ואכפתיות, היא מאוד דחפה את ילדיה למצוינות בלימודים, וציון סיפר כי בגיל 14 הוא חווה משבר קשה עם אמו, דניס ז"ל, על כך שהוא החליט לעזוב את בית הספר וללכת לעבוד. בסוף הוא התגבר על המשבר הזה איתה. הוא הוסיף ואמר כי מאוד בער בדניס ז"ל, אמו, שהילדים שלה ילמדו ויהיו מוצלחים, מכיוון שכשהיא הייתה ילדה במרוקו לאבא שלה לא היה כסף לקנות לה ספרים לבית הספר, על כך היא הרגישה פספוס רב והיה לה צורך בוער מהלב שהילדים שלה יהיו מוצלחים מאוד. עוד הוא סיפר כי מגיל 14 עד 18 הוא עבד כל יום בנגריה הקרובה לביתו ולא ביקש כסף מהוריו, הוא היה עצמי לגמרי: הוא רכש בעצמו את כל הבגדים שרצה, הנעליים או ללכת לקולנוע עם חבריו. הוא מימן את עצמו ואף פעם לא ביקש מהוריו כסף.

שירות צבאי

כאשר דודי ציון הגיע לגיל 18, הוא התגייס לצבא למשמר הגבול לשירות של שלוש שנים. במשך שנתיים הוא היה בחברון וביצע מבצעים לסיכול פיגועים. בשנה האחרונה שלו היה בעזה וגם מנע פיגועים, והציל הרבה אנשים ממוות. עוד סיפר כי הייתה לו חוויה מאוד חיובית בצבא, הוא הכיר הרבה חברים שעד היום הוא שומר איתם על קשר. כאשר דוד ציון וחבריו יצאו לשבת, הם הלכו למסיבות, חגגו ועשו "חאפלות", מה שנקרא.

תעסוקה

כאשר סיים דוד ציון את שירותו הצבאי, הלך ללשכת התעסוקה בירושלים, הלשכה נתנו לו לעבוד בחברת החשמל. ציון עבד בחברת  חשמל במשך כ-15 שנה  מחייו. הוא היה אחרי לתקן את עמודי החשמל במידת הצורך ולראות שאין בעיות בזרימה של החשמל. עוד סיפר ציון כי אהב את עבודתו והרגיש סיפוק רב ממנה, ובסוף הכיר חברים טובים גם מעבודתו.

הטיול ששינה את חייו

בגיל 28 לחייו ציון, לאחר שחסך הרבה כסף, החליט כי פעם ראשונה בחייו יטוס לחו"ל, ולא ידע כי החוויה הזו תשנה לחלוטין את חייו. הוא טס עם חבריו לארץ שהוא מאוד התעניין בה, ספרד. הוא נסע בטיול מאורגן. בטיול הכיר בחורה בשם רותי בן עזרא, אשר לימים תהפוך להיות אישתו. במהלך הטיול הם התיידדו וגם לאחר הטיול נמשך הקשר.

המשפחה שבנה

אחרי שמונה חודשים הם התחנו מתוך אהבה בוערת שהייתה להם. אחרי שהתחתנו, ציון החליט לעזוב את בית הוריו בירושלים ללכת לגור עם רותי בתל אביב. השניים קנו יחד דירה ברמת אביב ג', וציון המשיך לעבוד בחברת החשמל אך במקום שונה. אחרי שנה וחצי מאז שהתחתנו, הביאו לעולם ילדה בשם סיוון בשנת 1982. בשנת 1985 נולדה לציון בתו השניה ושמה נורית. דודי, ציון, תמיד ידע לבשל ובעל מאכלים טעימים מאוד, המשפחה של רותי הציעה לציון דודי לעבוד בעסק המשפחתי שלהם – פיצריה בשם "פיצריה עזרא". מאז שציון נכנס לעבוד שם החלו להגיע פי ארבעה יותר אנשים. ציון סיפר שהוא ממש אהב לעבוד שם בתחום שמביא לתרפיה וכיף לחיים.

ציון ביום חתונתו: מצד שמאל אמו דניס ז"ל, במרכז רותי הכלה, מימין רינה ז"ל, אמה של רותי – אולמי שרון תל אביב, 1989 

ציון עם בתו הבכורה נורית ביום הולדתה הראשון בשנת 1991 – התמונה צולמה בגינת ביתם של ציון ורותי בשכונת ל' בתל אביב, רחוב בורלא

געגוע  בחייו

ציון מספר שהוא הכי מתגעגע לקשר עם אמו, דני ז"ל, אשר נפטרה ממחלת הסרטן. הוא סיפר כי עוד כשהיה ילד היה לו קשר מיוחד עם אמו. הוא תמיד הרגיש בנוח להתעייץ איתה בכל מה שקרה לו במהלך החיים לטוב ולרע. היה לו ממש חיבור עז איתה. חיבור זה הלך והתחזק, הוא טיפל בה וסעד אותה בשנים האחרונות לחייה. דודי ליווה את אמו בכל הטיפולים שהיא עברה, תמיד תמך בה והיה שם בשבילה בכל – גם בתחום הפיזי וגם בתחום הנפשי. הוא רהגיש שבשנים האחרונות לחייה הקשר שלהם היה חזק מאי פעם. היה לו מאוד קשה לאבד את אמו, אך כעבור כמה זמן הוא הצליח להתמודד עם הקושי והשתקם ממנו.

איך המלחמה משפיעה על ציון

המלחמה שאנו חווים בימים אלו, ממש הזכירה לציון את המלחמות בהן לקח חלק. ציון השתתף במלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה והשנייה. עוד הוא סיפר כי כאשר נולדה לו בתו הבכורה, סיוון, הוא היה במילואים במהלך כשמונה חודשים ולא זכה לראות את בתו. רק לאחר כשמונה חודשים ראה את בתו הבכורה לראשונה. הוא עוד סיפר כי הוא ממש מזדהה עם החיילים שכיום נלחמים בחזית. לצערו, במהלך כל שירותו הצבאי הוא איבד הרבה חברים קרובים ששירתו איתו לאורך הצבא, לכן הוא כל כך שכאשר בחדשות מראים את ההודעה: "הותר לפרסום". רגעים אילו ממש מזכירים לו את הפעמים בהם הוא עיבד את החברים שלו  בקרב. הוא מקווה שהמלחמה תיגמר ושכל החוטפים ישבו חזרה הביתה.

חג הפסח המשפחתי

ציון, דודי, סיפר על כך שהחג הפסח היה מאוד חשוב למשפחתו. דודי בא משפחה ממוצא מרוקאי וכל שנה היה נהוג לאחר פסח לחגוג את המימונה. הוא סיפר כי אמו הכינה עשרות עוגיות טעימות ומיוחדות שהכינו במרוקו ובנוסף אמו הכינה הרבה מופלטות טעימות. הוא הוסיף ואמר כי כל המשפחה הייתה נוהגת לבוא להתארח בבית והיה לו מאוד כיף לפגוש את כל הדודים האוהבים שלו. ציון סיפר כי כל שנה בארוחת פסח היה נהוג לקחת את הצלחת של פסח ולסובב על הראש של כל אחד מסעודים ולשיר שיר שנקרא: "בבהילות יצאנו ממצרים". השיר היה מושר בשמחה גדולה ומנהג זה קיים במשפחה עד היום, ומקיימים אותו כל פסח. באופן אישי, ציון מאוד אהב את חג הפסח כי בחג הזה בא האביב, וזו העונה הכי אהובה על ציון, מכיוון שהוא מאוד אוהב לטייל בטבע ובעולם. באביב כידוע, יותר כיף ונעים לצאת בחוץ ולטייל לכן זאת הסיבה שבמיוחד דודי אוהב את חג הפסח.

עוד אירועים בחייו של דודי ציון 

לאחר 17 שנים ציון ורותי התגרשו, נושא זה רגיש מאוד לדודי והוא לא בחר להרחיב על סיבות הגירושים ואני מכבד זאת. הוא סיפר לי שהתקופה הזו הייתה אכן מאתגרת וקשה עבורו, אך הוא צלח אותה והצליח לעבור אותה. לאחר הפרידה ציון חזר לבית הוריו, וטיפל בשנים האחרונות באמו, דניס ז"ל, אשר חלתה במחלת הסרטן. במקביל ציון עבד בחברת הקייטרינג השכונתית והיה טבח. אחרי מותה הטרגי של אמו, לאחים ולאחיות היה מאוד קשה להכיל את המצב, במיוחד שהם כבר ספדו את אביהם, אשר נפטר ממחלת הדימנציה. ציון במיוחד לקח את המוות של אמו בצורה יותר קשה מאשר אחיו ואחותו, רמה, מכיוון שהוא סעד אותה וטיפל בה בשנים האחרונות, אך לאחר כמה חודשים מהמוות הוא הצליח לשקם את עצמו מן העצב. האחים החליטו למכור את הדירה של אימא דניס ז"ל.

החיים של ציון כיום

כיום ציון מתגורר בשכונת ארמון הנציב. הוא חי לבד, מפנסיית הקיצבה החודשית שלו. כל שישי-שבת ציון נוהג לנסוע לנכדיו שגרים בתל אביב כדי לראותם, שמותיהם: ליאל, זיו ושיר. הוא מאוד אוהב אותם ויש להם קשר מיוחד ומלוכד. הוא מקווה שאחרי שהמלחה תיגמר, הוא יוכל לנסוע עוד פעם לחו"ל ולעשות טיול סובב עולם, כי זה מה שהוא אהב לאורך כל חייו – לטייל בעולם, לצבור חוויות חדשות, וגם אולי להכיר מישהי חדשה להמשך החיים – גם אהבה חדשה הוא מקווה שתהיה לו.

הזוית האישית

יהונתן: במהלך התכנית הכרתי צדדים חדשים ומרתקים בדודי ציון, ואני בטוח שנשמור על קשר גם לאחר סיום התכנית.

ציון: היה לי כיף לשתף את יהונתן בסיפור חיי. הקשר בינינו התקרב מאוד ואני מרגיש זכיתי לשתף את סיפור חיי עם יהונתן היקר.