מאגר סיפורי מורשת

יואל טפר נולד בתאריך 26.5.1948 בסניאטין, פולין (כיום באוקראינה). אביו, יחזקאל טפר, היה נשוי עם ילד ויצא למלחמה נגד גרמניה. כשחזר הביתה מהמלחמה וחיפש את אשתו ובנו, גילה ששניהם נרצחו על ידי הגרמנים. אמו, חיה הרץ, גילתה מציאות דומה בסוף המלמה. כשפרצה המלחמה והגרמנים התקרבו לסניאטין היא הייתה בתנועת נוער ומהדריכים של תנועת הנוער הציעו לילדים ללכת הביתה, לחזור עם האחים וההורים, ולברוח מהגרמנים מזרחה. ההורים שלה לא חשבו שזה עניין גדול וחשבו שזה משחק של תנועת הנוער ושלחו אותה לבדה. היא הסתתרה מהגרמנים במשך חמש שנים, היא עברה מארץ לארץ לכיוון מזרחה עד שהגיעו לאוזבקיסטן. כשהיא חזרה לעיירה שבה חיה לפני המלחמה, גילתה שכל משפחתה נרצחה על ידי הגרמנים, חוץ ממנה ושני האחים שלה (כולל אותה, הם היו חמישה אחים). חלק מהאחים שנעלמו היו בכלל ילדים.

כשחזרו לעיירותיהם וגילו שמשפחותיהם נרצחו, פגשו אחד את השנייה, נישאו והולידו שני ילדים – יואל (סבא שלי) וחיים (צעיר מיואל בחמש שנים ויומיים).

ילדות

בילדותו באוקראינה, יואל סבל מאנטישמיות רבה גם מהמורים וגם מהילדים בבית הספר, כשהוא היה היהודי היחיד בכיתה. כשהגיע לארץ והיה בקיבוץ גם שם הילדים לא קיבלו אותו בצורה יפה, למשל, נתנו לו לאכול סברס בלי להסביר לו שזה מלא בקוצים בעצם כדי להתעלל בו.

יואל ומשפחתו הגרעינית

העלייה לארץ

כשליואל מלאו 8 שנים המשפחה יצאה מאוקראינה אל ישראל דרך פולין. אחרי שנה שלמה הצליחו להגיע לישראל באונייה, לקיבוץ גבעת חיים. גם הקליטה בארץ הייתה מאוד קשה, הרבה מעברי בתים וקושי להסתגל מבחינה חברתית. בהמשך עברו למושב משמרת ומשם למושב מלאה (בחבל תענ"ך). העבודה בחקלאות הייתה להורים מאוד קשה, לכן עברו לקריית ים.

תקופת בית הספר והלימודים

בשלב הזה כבר היה בכיתה ח', המשיך את לימודיו וסיים  בהצטיינות את בית הספר הטכני של חיל האוויר. סבא בחר ללמוד בתיכון בבית ספר הטכני של חיל האוויר כי הוא התעניין במטוסים. סבא כבר הרגיש "צבר" ולכן השתלב שם כבר בצורה טובה ורכש הרבה חברים, בבית הספר למדו מכונאות וחשמל מטוסים. מאוחר יותר הוא התגייס לחיל האוויר ושירת כמכונאי מטוסים בבסיס רמת דוד.

יואל בצעירותו

השירות הצבאי

בעקבות הלימודים, בבית ספר הטכני הוא התגייס לחיל האוויר ושירת כטכנאי מטוסים, הוא נשאר שנה בקבע. סבא היה בקורס טייס שנה, גם בזמן מלחמת ששת הימים.

מקצוע ועיסוק

באותו יום בו השתחרר מהצבא, הוא התחיל לעבוד באל על כמכונאי מטוסים. הוא עבד שם עד גיל  67 (במשך 49 שנה), עד הפנסיה. סבא למד וטיפל ב- 11 סוגי מטוסים שונים. במסגרת עבודתו הוא נסע הרבה לחו"ל כדי לטפל במטוסים.

היכרות ונישואים

סבא הכיר את סבתא אוסנת: חברים משותפים הכירו ביניהם בשנת 1996 ומאז נשארו הם ביחד וידועים בציבור. תמיד היינו נפגשים אצלם כל סוף שבוע, שניהם בשלנים ותמיד היו מכינים ארוחות ענקיות וטעימות.

סבא יואל וסבתא אסנת

תחביבים

סבא הוא מדריך סנפלינג, הייתה לו קבוצת מטיילים קבועה שהייתה יוצאת פעם בחודש לטיולי סופי שבוע בעיקר במדבר, הוא אפילו לימד את אמי ואבי לגלוש בחבלים.

מגיל צעיר סבא אהב לבשל ולאפות ותמיד בישל אוכל טעים ומגוון שחבריו ומשפחתו תמיד שמחו מאוד לאכול. הוא גם לימד את אבי לאפות את חלות השבת ועוגות השמרים.

הוא גם מאוד אהב לטייל בארץ ובעולם, למשל: סין, האווי, ניו זילנד, ויאטנם, קמבודיה, מקסיקו וקדומה, בעיקר טיולי טבע וטרקים. הוא אוסף כוסות בירה מיוחדות שהביא את כולן מארצות שונות בעולם, יש לו 360 כוסות שונות.

סבא עושה סנפלינג

יציאה לפנסיה

סבא יצא לפנסייה בגיל 67 (שנת 2015) ויום אחרי זה התחיל לעבוד כאופה בקונדטוריה משובחת. הוא אהב מאוד את העבודה שלו כאופה.

תקופת הקורונה

סבא נאלץ להפסיק את עבודתו וזאת הייתה תקופה קשה מאוד בשבילו. כשאפשר היה, חזר לעבוד כאופה עד כשנת 2023. עד היום סבא נהנה מקשריו החברתיים עם חבריו לאפייה.

הזוית האישית

תום: נהניתי ללמוד הרבה דברים חדשים על סבא שלי – על הילדות שלו, העלייה שלו, וכלל הפעילויות שלו. אני שמח שתיעדתי את חייו ולדעתי זה מאוד חשוב להנציח את הסיפור שלו כדי שהוא לא יעלם מהעולם מתישהו, כדי שהדורות הבאים גם יוכלו לראות ולהכיר את סבא.