סבתא סמלת מבצעים בבסיס חטיבת גולני
עם תחילתו של כיבוש רמת הגולן עלתה סבתי יחד עם כוחות גולני לעיר קונטרה והתמקמה במבנה שננטש ע"י הכוחות הסורים.לא היו שם תנאים המיועדים למגורי בנות ואיכשהו התמקמו.היה נהוג לקחת כל פעם חיילת אחת לסיור במוצבים שנערכו ע"י קצין בכיר של החטיבה.כאשר הגיע תור סבתי לצאת לסיור עם קצין המבצעים הוא סירב לקחת אותה ונימק בזה שיש לו הרגשה לא טובה שאולי יקרה משהו, והוא יצא לבד, כמובן שסבתי כעסה ובכתה כי היא חיכתה המון זמן לתורה לסיור.
ואכן כעבור כשעה התקבלה בקשר הודעה שהג'יפ שסבתי הייתה אמורה להיות עליו החנה ליד מוקש וכשיצא הקצין שהיה אמור לקחת את סבתי יחד איתו דרך על מוקש הנעל ורגלו נקטעה. כל חברי של סבתי וסבתי נסעו לבית החולים לראות את הקצין. כשסבתי נכנסה לחדרו ישר אמר לה: "את רואה? כמו שאני מכיר אותך היית קופצת לפני וזה מה שעלול היה לקרות לך". הרגשתו הלא טובה התממשה כך חשבה סבתי. סבתא שרה מספרת מסיפורי סבתא רבתה שלי שלא הכרתי- רחל בשנת 1944 ברחו מהגרמנים הוריי סבתי שרה מרומניה דרך היערות. אביה של סבתי משה , היה צולע ברגלו כתוצאה ממחלת הפוליו שחלה בילדותו. ההליכה ביערות הייתה קשה מאוד ובשלב מסוים התייאש ונעצר ולא הסכים להמשיך. אמה של סבתי עודדה אותו וגרמה לו להמשיך ולא לוותר. לאחר הליכה של ימים רבים הגיעו הוריי סבתי למחנה מעבר באוסטריה. המחנה היה מבנה ארוך מאוד ושם גרו המון יהודים שברחו גם הם. לא הייתה פרטיות בין אף אחד והכל היה רועש מאוד וצפוף. כעבור זמן ממושך נולדה סבתי במחנה המעבר. מסיפורי הוריה היא הייתה תינוקת בכיינית וכדי להרגיעה אביה היה קושר את העגלה לחבל ומשום שצלע ברגלו היה נותן לעגלה דחיפה גדולה ומושך בחזרה באמצעות החבל, סבתי צחקה ונהנתה.
משוב, מה למדנו אחת על השנייה במפגשי תכנית הקשר הרב דורי? אני למדתי על סבתא: אני למדתי על סיפור החיים של סבתי ומשפחתה. אני גיליתי בסבתי תכונות שלא ידעתי עליהן קודם. אני וסבתי עובדות בצוות הרבה יותר טוב עכשיו. אני וסבתי "מגובשות" יותר מקודם !
מילון
מחנה מעברמחנה שהקים ארגון אונרא (מהאו"ם) בו קלטו את פליטי השואה מאירופה