מאגר סיפורי מורשת

שמי שי דמבו השנה השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי, צביקה נדל.

סבא צביקה מספר על שורשיו

"שמי הוא צבי נדל ונולדתי ברוסיה במחוז סיביר.

בשנת 1939 כשפרצה מלחמת העולם השנייה, הגרמנים והרוסים כבשו את פולין. אבא ואימא שלי כזוג צעיר, ברחו לצד הרוסי. ברוסיה השליט היה אז סטאלין, הוא שלח את הורי לסיביר ושם סבלו הם מחסור ורעב במשך חמש שנים.

בשנת 1946, באותה שנה שנולדתי יצאו הורי מרוסיה לכיוון ביתם בפולין. האנטישמיות שם היתה בשיאה והורי גורשו לפלסטינה.

הורי נסעו לעיר פריז שבצרפת ומשם הגשימו את רצונם ועלו לישראל בשנת 1948".

מתקופת הילדות ועד השרות הצבאי

"עלינו לארץ, בשנת 1948, כשהייתי בן שנתיים. ילדותי עברה עלי בפתח תקווה. גרנו בשכונת צריפים בשם חסידוף. גרנו בתנאי שדה ללא חשמל ובקושי היו מים. מאוחר יותר עברנו ל"ארמון" – בית של שני חדרים גם הוא בפתח תקווה.

בשנת 1949 נולדה אחותי רבקה.

למדתי בבית ספר יסודי ממלכתי דתי נר עציון, מאוחר יותר למדתי בישיבה תיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. לאחר מכן הייתי מורה ביישוב ספר: במטולה ובכפר יובל שבצפון.

בשנת 1965 כשהייתי בגיל תשע עשרה וחצי, התגייסתי לצבא ושרתי בתפקיד מפקד כיתה בחיל רגלים, וסיימתי את שרותי כסמל מחלקה.

נישואים  והקמת המשפחה

לאחר השירות הצבאי עבדתי בהייטק ובשנת 1969 הכרתי את עידית במועדון ריקודים. בשנת 1970 התחתנו עידית ואני ווהמשכנו לגור בפתח תקווה. נולדו לנו שני ילדים אפי ז"ל ושרית, אמו של נכדי שי.

בשנת 1977 עברנו לגור בכפר סבא ושם נולד הבן השלישי, אייל.

בשנת 1995 התגרשתי מאשתי עידית ועברתי שוב לגור בפתח תקווה".

שי מספר על סבא כיום

"סבא פרש לגמלאות מעבודתו בחברת ההייטק.  E.C.I

מאז שפרש סבא בחברת חוג של חברים שאיתם הוא מטייל והם מקיימים מפגשים. במשך היום הוא אוהב ללכת לצעדה בים (זה טוב גם לבריאות).

לסבי יש חמישה נכדים: שיר, שגיא ואני – שי דמבו (בנה של בתו שרית ובעלה שחר). אופיר ואדר נאדל (נכדיו מבנו איל ואשתו מורן).

הקשר שלי עם סבא הוא קשר ממש טוב. אני מאוד אוהב אותו. הוא סבא מצחיק ובדרן. מגיל קטן הייתי הולך עם סבא לטיולים ממש כיפיים והוא היה מפנק  תמיד יש לנו זיכרונות יפים. בימי ההולדת הוא תמיד הביא לי מתנות יפות. לא מזמן חגגתי את טקס הבר המצווה זה היה מאוד מרגש שסבא גם קרא בתורה ואני עמדתי לידו והקשבתי לו לקריאתו.

אנחנו במשפחה מקיימים לעיתים קרובות ארוחות שישי אצל סבא.

הזוית האישית

סבא צביקה: שמחתי לספר לנכדי שי את סיפור חיי זה מאוד ריגש אותי וחשוב ששי יודע לעומק את כל קורות חיי.

שי: נהניתי ושמחתי לדעת מה היה ומה סבא עבר לפני שנים רבות, זה היה מאוד מעניין ומרגש.