מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מתלמיד בישיבה למשגיח בישיבה

הסבא הרב בוטמן עם נכדו בהנחת התפילין
הסבא הרב בוטמן ונכדו שניאור זלמן במפגש
הם קראו לעברי, אך היה לי חשוב לבדוק מה שלום התלמידים

הנכד שניאור זלמן בוטמן מתעד את סיפורו של סבא, הרב יוסף יצחק בוטמן.

הרב יוסף יצחק בוטמן נולד בתאריך ט' תמוז תשי"ט בברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית, תאריך עלייתו לארץ הוא כסלו תשכ"ט, מקום מגורייו בלוד. בעיסוקו הוא משגיח ראשי בישיבת חב"ד לוד.

הבר מצווה והמאמר ביידיש

עם סבא אני נפגש במהלך עבודתו בישיבה בלוד. קבלת פנים חמה ולבבית. כשאני שואל אותו על אתגרים וקשיים, פניו מרצינות והוא מספר: "את מאמר הבר מצווה אמרתי ביידיש. אז עוד לא יצאו חוברות מסודרות. סבא שלי, ר' זלמן בוטמן, ישב ותרגם את המאמר בכתב ידו במשך שבועות – מלשון הקודש ליידיש, וחזרתי עליו מתוך כתב ידו. למדתי מילה במילה במשך שלושה חודשים עד שידעתי את כל המאמר בעל פה, ישר והפוך. זכיתי גם להכין פלפול בנגלה. הבר מצווה נחגגה במעמד מכובד בהשתתפות מאות אנשים, אך תזמורת לא הייתה בגלל שנת אבלות".

אתגרים בישיבה

"נכנסתי לישיבה בירושלים. רוב התלמידים היו מבוגרים ממני. סבלתי מאוד תוך כדי הסתגלות חברתית. לא מעט ביזיונות, לא מעט הכפשות ומעשי קונדס נעשו לי. זו הייתה תקופה לא פשוטה, אבל התמודדתי איתה בהצלחה, מעל המשוער.

בישיבה במאה שערים, התנאים היו לא פשוטים. לנתי בחדר אחד יחד עם עוד 13 בחורים. החלון לא היה אטום, והייתי צריך להביא תנור כשהקור הירושלמי העז חדר לחדר. האוכל היה טעים, אבל מאוד מצומצם. למרות כל האתגרים החברתיים, הראש היה בעיקר – לימוד התורה בשקידה ובהתמדה באווירה חסידית.

כשנכנסתי ל'יחידות' לרבי ואמרתי שאינני יודע היכן להמשיך בלימודיי, אמר לי הרבי שאעשה כפי שיורה לי אבי. כשחזרתי לארץ וסיפרתי זאת לאבא, הוא הסכים שאעבור לישיבה בלוד."

מאחורי גבה של ההנהלה

בחנוכה תשל"ז, כתבו עשרה מתלמידי הישיבה מכתב לרבי שהם מוכנים לעבור ללמוד בעיר אילת, כדי לסייע לשליח ב'מבצעים'. אני לא הייתי מעורב בזה. משום מה הם נמנעו מלשתף את ההנהלה בתוכניותיהם. הרבי ענה על המכתב: "זהו עניין השייך להנהלת הישיבה. אזכיר על הציון". כשנודע להנהלה על שיגור המכתב ותוכנו, הרבנים כעסו מאוד על אותם בחורים.

מוסר השכל: בכל עניין ודבר שקשורים בסדרי הלימוד וזמני ה'מבצעים', יש לציית להנהלה. הם הכתובת היחידה לכך.

'נחש צפע' בליל שבת

היה זה ביום חמישי, תחילת מלחמת המפרץ. שחררתי את התלמידים ודאגתי שכל תלמיד ייסע בבטחה לביתו. הייתה קבוצה של מספר בחורים שהחליטה שהיא נשארת בישיבה.

ליל שבת. אזעקה. 'נחש צפע'. ואני מוצא את עצמי רץ ברחוב, כדי לבדוק מה קורה בפנימייה. אנשים הביטו בי מחלון ביתם בתדהמה. "אתה לא נורמלי", הם קראו לעברי, אך היה לי חשוב לבדוק מה שלום התלמידים. היה פה הרבה 'אקשן'. הבחורים אטמו את החדרים בסלילי דבק וכך המשיכו ללמוד תורה.

מה שסיפר לי סבא – הרבי בפריז

סבא, הרב יוסף יצחק, משחזר את מה שסיפר לו אביו על התקופה בה שהה הרבי מליובאוויטש בפריז:

"אבא שלי, הרה"ח ר' שלום דב בער ע"ה, סיפר שהרבי התייחס לכל אדם ולכל פרט. אבי התפלל עם הרבי בבית הכנסת בפריז. כשהרבי עמד לצאת מבית הכנסת הוא שם לב שמישהו השאיר את הסידור פתוח, ואמר כי מי שפתח את הסידור צריך לסוגרו.

זו הייתה תקופה מיוחדת. הרבי הגיע לצרפת לפני פסח ונשאר שם עד חג השבועות. הסבא שניאור זלמן והסבתא יהודית ע"ה התגוררו בבית של אחיה של סבתא, הרה"ח ר' זלמן שניאורסאהן, שם אירחו את אימו של הרבי, הרבנית חנה. והרבי, כקרוב משפחה, דאג להביא להם מתנה – סט של כלים.

הרבי השקיע מזמנו במתנה, ודאג שהכול יהיה מושלם, עד כדי כך, שהוא הלך בעצמו למקווה והטביל את הכלים לפני שנתן לנו אותם. הרבי התייחס באופן אישי לכל אחד ואחת."

הנס הפרטי שלי

"באחד הימים החל אחד מילדיי הקטנים להשתעל, הוא סבל מקוצר נשימה, והמטפלת לא הסכימה להחזיק עוד את הילד. הייתי אז ב'מבצעים' בשדה התעופה, כשלפתע הודיעו לי בטלפון שלקחו את הילד לבית הרפואה, והתחילו להאכיל אותו באמצעות צינורית, כתוצאה מבעיות במערכת הנשימה. כתבתי מיד לרבי. ואז אשתי עמדה על כך, שנעבור לבית הרפואה שניידר, וב"ה המצב החל להשתפר פלאים ותוכניות הרופאים לביצוע ניתוח התבטלו.

כששמעה זאת חברה של אשתי, היא אמרה לה לכתוב לרבי על ההתפתחות החיובית. אשתי לא הייתה מסוגלת לכתוב באותם רגעים נרגשים. בעלה של החברה התנדב לכתוב לרבי, ומה שיצא ב'איגרות קודש' השאיר אותנו המומים: 'כשהמצב לא היה טוב הודיע לי, וכשהמצב הטיב, הודיע לי על ידי מישהו אחר'."

הזוית האישית

הנכד שניאור זלמן בוטמן תיעד את סיפורו של סבא, הרב יוסף יצחק בוטמן בביה"ס אהלי מנחם חב"ד בנים, ביתר עילית, התשפ"ד, 2024.

מילון

מבצעים
עשרת המבצעים הם עשר מצוות שאותם בחר הרבי להדגיש ולצאת איתם ברעש בכדי לעורר את העם. זוהי הסיבה שנבחר השם "מבצע" המורה על יציאה מהשיגרה.

נחש צפע
במלחמת המפרץ הראשונה, ההתרעה על ירי טילים ניתנה לאזרחים באמצעות מערכת אחת - שם הקוד "נחש צפע" פרץ לשידורי הרדיו והורה להפעיל את ההתרעה. כך הופעלו הצופרים הפרוסים ברחבי הארץ באופן ידני, וכך נמסרו ההודעות בכלי התקשורת. הופעלה התרעה אחת לכל היישובים במדינה באמצעות מערך הצופרים, שהיה מופעל באופן ידני.

ציטוטים

”בכל עניין ודבר, שקשורים בסדרי הלימוד וזמני ה'מבצעים' יש לציית להנהלה, הם הכתובת היחידה לכך“

הקשר הרב דורי