מקזבלנקה שבמרוקו ועד לארץ הקודש
קוראים לי רקי סרדל. נולדתי בשנת 1943 במרוקו, את השם רקי קיבלתי מהחברים שלי בקזבלנקה שברובם היו נוצרים והשם רחל הבליט את יהדותי. עליתי לקיבוץ נגבה, הייתי באולפן ולמדתי עברית. שם הכרתי את בעלי והתחתנתי בקיבוץ נגבה, ומשם עברנו לבן דור. בבן דור ילדתי את רונית ואת אילן. הייתה מלחמת ששת הימים ואחרי המלחמה עברנו לצפת וילדתי את לימור, יניב ושגיא. כיום יש לי 20 נכדים.
עליתי לארץ יחסית בגיל בוגר – בגיל 21 – והיו לי חיים עשירים מאוד בקזבלנקה. היה לי אוטו, עבדתי בשדה התעופה ובין לבין ביליתי עם החברים במועדונים ובשפת הים. במהלך השנים האלה רקדתי, השתתפתי בתחרויות מלכת היופי ובשנת 1962 זכיתי במקום ראשון. עליתי לארץ באוניית ירושלים בשנת 1964, אחרי שהוריי לחצו עלי לעלות ארצה יחד עם אחיי.
בצעירותי
הלכתי ללמוד עברית באולפן בקיבוץ נגבה. שם התחתנתי ועזבנו (אני ובעלי) את הקיבוץ עם מזוודה ביד. התחלנו לחפש מקום מגורים ובסוף מצאנו צריף אליו סחבנו כמה מזרונים שמצאנו ברחוב, וכך התחלנו את חיינו: עם אפס כסף בכיס אבל עם הרבה אהבה בלב.
למדתי ספרות דרך סוכנות ספרות בבית עולות בחיפה. לאחר מכן פתחתי מספרה בבן דור, שם נולדו בתי הבכורה רונית ובני אילן. היות ובעלי שירת בצבא קבע ברמת הגולן, עברנו לגור בצפת. בצפת פתחתי עוד מספרה ולאחר מכן ילדתי את לימור, יניב ושגיא. לאחר שנה התחלתי ללמד במרכז הנוער שבקריית שמונה במשך ארבע שנים. לאחר שבעלי יצא לפנסיה מהצבא עברנו לקריית מוצקין, שם פתחתי מספרה – ״מכף רגל עד ראש״. בין היתר הייתי יושבת ראש של הספרים ובמסגרת הזאת נסעתי לתחרויות ספרות בצרפת, שם זכיתי שלוש פעמים במקום ראשון ובהרבה מדליות. השתתפתי באליפות הארץ בספרות וניצחתי מקום ראשון ובתחרות בקריות גם זכיתי במקום הראשון. סגרתי את המספרה והלכתי ללמד בבית ספר טימון בחליסה. שם לימדתי במשך שלוש שנים. בגיל שלושים ושבע עזבתי את בית ספר טימון, שוב פתחתי מספרה במוצקין במרכז שקם (מרכז קניות). המספרה פעלה במשך חמש שנים. לאחר מכן עזבתי את המספרה מכיוון שלקחתי את אימא שלי מצפת והבאתי אותה לגור אצלי ופתחתי מספרה בבית. לאחר מכן אימא שלי נפטרה בגיל 90, ועברנו לקריית ים.
היות ובעלי היה איש צבא קבע ליוויתי אותו בכל המלחמות שהשתתף בהן. החל ממלחמת ששת הימים, יום כיפור, שלום הגליל וכו'. הוא היה שלושה חודשים בדרום ואני טיפלתי לבד ברונית כשהייתה תינוקת ובהורים שלי שהיו איתי.ֿ
אני ומשפחתי
הזוית האישית
ראקי: הייתה חוויה נפלאה שהחזירה אותנו לנעורים.
אופיר ומעין: למדנו הרבה אחד על השני, הקשבנו לסיפורים מעניינים ונהנינו.
מילון
אינפלציהכשהכסף מאבד את ערכו והמחירים עולים. לדוגמא: אם כיכר לחם עלתה שקל אחד, אז במצב אינפלציוני הוא עולה 5 שקלים.