מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מנהגי חג הפסח בראי העבר – ציפורה מימון

סבתא ציפורה (ציפי) ותהלי
סתא ציפורה ( ציפי ) בצעירותה
המסע אל הארץ - פרס וישראל

שמי הוא ציפורה על שם סבתא רבתא מצד אבי.

שם אבי הוא חנוך גבריאל חסידיאן ושם אמי הוא אסתר ( מחבובה ) צמח.

הורי נולדו בפרס בעיר בשם איספהן.

לאבא שלי יש עוד שני אחים ואחות ( יפה, שאול, רחמים ). לאמא שלי יש אחים ואחיות:

יצחק, אסתר, אליהו, חיים, ריבקה ,חני (ז"ל)

המסע אל הארץ- פרס וישראל

סבתי נפטרה בגיל צעיר מאוד וסבא שלי התחתן בשנית ונולדו להם עוד שני ילדים (ראובן, בניהו).

המשפחות היו מאוד עניות בפרס, כולם חיו בחוסר ובעוני. ההורים שלי עבדו מגיל מאוד צעיר כי האמא החורגת דאגה יותר לילדים שלה מאשר להם.

אבי סיפר שהיו להם נעליים קרועות ולא היו בגדים חמים וחדשים, הבגדים היו ישנים וקרועים ומרוב כעס ותסכול אבי היה מקלל את פרס בפרסית "שתחרב פרס שימותו".

הורי הכירו בפרס והחליטו לעלות יחד לישראל בשנת .1951 אז ישראל הייתה בת 3 שנים אחרי שקיבלה עצמאות.

הם הגיעו לישראל באוניה שהגיעה לנמל חיפה ל- "שער העלייה". משם העבירו אותם למושב בגליל המערבי שקוראים לו מושב עבדון, הם גרו בצריפים.

חייהם היו קשים אך הם שמחו שהם בארץ הקודש ישראל.

מנהגי חג הפסח

בהכנות לחג הפסח היינו כל האחים והמשפחה נרתמים לניקיון הבית עוד מסיום חג הפורים.

רוחצים קירות, צובעים את הקירות, מנקים חלונות ושטיחים. את השמיכות מכבסים. מכיוון שהכריות היו רק עם נוצות, פותחים את הכרית ושמים בשמש את הנוצות שיתייבשו.

באומה הפרסית חג האביב זה חג ההתחדשות אז גם מי שלא היה יהודי היה מאוורר ומתחדש.

את כל הכלים היינו מנקים, רוחצים ומשפשפים. בתוך גיגית גדולה, היינו מרתיחים מים ולאחר מכן שמים שתי אבנים. היינו טובלים את האבנים, הסירים, הצלחות והכלים במים וזה נהיה כשר לפסח. לא היינו קונים פיצוחים מוכנים או אורז. היינו קונים את הגרעינים, שוטפים אותם כדי שלא יהיה פירור של לחם ובגינה על סדין היינו מפזרים אותם שיתייבשו ואז כוליים במים וכמובן שמכשירים את התנור והכיריים.

תמיד היינו קונים דברים חדשים. אם היה כסף היינו קונים מצעים חדשים ואם לא, היינו מחלפים.

היו לוקחים מגש, שופכים את האורז או את העדשים לתוכו, היו בודקים אם יש לכלוך ומסננים עם היד ובוררים אותם.

בליל הסדר היו מגיעים כל בני המשפחה, דודים, דודות  והילדים שלהם.

היו קונים כבש חודש – חודשים לפני, היו מטפלים בו ומטיילים איתו.

לקראת חג הפסח היו שוחטים אותו. היה מגיע שוחט לשחוט. לסבא היה פועל שאיתו הוא היה מנקה את הכבש. לאחר שחיטת הכבש אכלנו את בשרו.

צלחת הפסח הייתה סלסלה מחבלים שבתוכה היו שמים את כל הדברים (מצה ,זרע ,חרוסת ועוד …)

אצלנו היו שמים שתי ביצים לכל בן וביצה ולכל בת.

אצל סבא המאכל היחידי שהיו מכינים זה מרק שקוראים לו טביח (תבשיל שיש בו את הבשר של הכבש ופולים). בטביח שמים מלא ירקות בעיקר זה פולים.

יום לאחר ליל הסדר אוכלים את כל הכבש הצלוי, קציצות, ביצים קשות ומכינים את כל מה שנשאר מיום לפני.

היה מקום בשולחן אוכל רק לגברים ולא לנשים, הנשים אכלו בעמידה או במטבח.

כשבגרתי, נישאתי לבעלי, נולד למשפחה טוניסאית. בעדה התוניסאית נהוג להתארח רק אצל ההורים של הבעל.

סבתא מספרת שהם ספגו המון מסורות ומנהגים שהיו אצל סבא ועשו בפסח גם אצלם.

חג הפסח הוא חג מאוד משפחתי בו הולכים לבקר את כל המשפחות והחברים.

מימונה- אצל הפרסים

זהו חג האביב וההתחדשות, לפני שיוצא החג, יוצאים וקוטפים שיבולים ופרחי בר כמו חרציות וחרדל ומקשטים את השולחן עם כל אלה.

שמים מאכלי חלב שמסמנים את הלבן, בהיר, חדש ועושים ריבות מתוקות מיוחדות מעגבניות וחצילים למשל.

הבית שמח וכולם רוקדים ושמחים זהו כל הכיף של חג הפסח בנוסף ומשפחתיות ולאחווה

תבשילים מיוחדים לפסח 

אורז עם פול ושמיר ,טביח ,פולים ,מסרנה, עוגת שכבות עם מצות, העוגה של יואב.

אורז עם פול ושמיר (אורז פרסי) –

מתכון הזה עובר מדור לדור במשפחה של סבתי. וסבתי ציפורה למדה להכין אותו מאמא שלה.

גם בבית הורי נהגו להכין ולבשל אוכל פרסי מסורתי וזה עבר מדור לדור .

למעשה זהו מאכל פרסי קלאסי וסבתי מכינה אותו לעיתים די קרובות בעיקר בחגים חגיגיים עם עוד מאכלים פרסים אופיניים.

מתכון 

מצרכים :

-קילו אורז יסמין או בסמטי

– 3-4 תפוחי אדמה קלופים

-צרור עלי שמיר

-2 כוסות פולי פול קטנים  קפואים או טריים

-תבלינים: מלח,פלפל שחור, כורכום, כמון,

-שמן

אופן הכנה :

שוטפים היטב את האורז במסננת עד שלא יוצא ממנו לבן ושהמים נקיים.

מרתיחים את האורז בסיר עם מים עד שהאורז חצי מבושל .

-שוטפים ומסננים שוב את האורז ומתבלים עם מלח .

-בסיר נון סטיק מחממים מעט שמן ושמים מעט מכל תבלין.

-פורסים את תפוחי האדמה לפרוסות לאורך בעובי חצי ס"מ  וכשהשמן רותח מניחים את תפוחי האדמה על כל תחתית הסיר.

-מטגנים את תפוחי האדמה לרמה של צ'יפס רק את החלק התחתון.

-שתפוחי האדמה מוכנים שמים את האורז עליהם ומנמיכים את הלהבה ללהבה נמוכה יותר (חום נמוך ).

-בכוס מערבבים את כל התבלינים עם חצי כוס שמן

ושופכים על האורז .

מכסים את הסיר במכסה עטוף בבד על מנת שיספוג וישמור את האדים בתוך הסיר .

לאחר כרבע שעה –עשרים דקות שופכים על האורז כחצי כוס מים וממשיכים לבשל .

בינתיים קוצצים את השמיר ומערבבים יחד עם הפול .

כעבור כחצי שעה שופכים לאורז את הפול והשמיר מערבבים מעט וממשיכים לבשל עוד כרבע שעה .

לפני ההגשה הופכים את הסיר למגש גדול ומגישים כמו עוגה את האורז

 

 

הזוית האישית

סבתא ציפורה – תמיד ידעתי שנכדתי המקסימה תהלי, היא נערה סקרנית, אוהבת לשמוע סיפורים מהעבר ומתעניינת באופן אמיתי ומעמיק. זו בדיוק החוויה שחוויתי במהלך כל המפגשים שלנו, תהלי הקשיבה במלוא תשומת הלב, שאלה שאלות טובות ונכונות שגרמו לי להעמיק בסיפורים ולהרכיבם. נהניתי להיזכר בבית סבתי והורי ובתקופות ילדותי ובגרותי. אני שמחה ומודה לתהלי על שבחרה בי לתוכנית היפה הזו ונהנתי מכל מפגש ומפגש וגם בדיחות שבין המפגשים. אוהבת אותך תהלי

תהלי – במהלך תוכנית הקשר הרב דורי ניתנה לי ההזדמנות ללמוד ולהחשף לסיפור חייה של סבתא שלי ציפורה. סבתי סיפרה את סיפור עליית הוריה לארץ וכיצד נהגו לחגוג את חג הפסח המסמל עבורם התחדשות, משפחתיות ותקווה. סביב החג היה ניתן להבחין בערך הרב של משפחה ומסורת. נהנתי בעיקר מהזמן הייחודי עם סבתא ושמחתי על כך שהיא השקיעה ותרמה מזמנה עבורי.

מילון

"פרימוס"
מכשיר לחימום ובישול עם בית קיבול לנפט

ציטוטים

”"חייהם היו קשים אך הם שמחו שהם בארץ הקודש ישראל."“

הקשר הרב דורי