מאגר סיפורי מורשת

שמי ורה וייס. נולדתי בעיר מונקאץ' שבאוקראינה. אמי, חנה פודור, נולדה ברומניה, ואבי, וילמוש כהן, נולד בצ'כיה (לשעבר אוסטרו-הונגריה).

אבי היה בתקופת מלחמת העולם השנייה במחנות ריכוז ועבודה במשך כ-4 שנים, והשתחרר ממחנה ההשמדה דכאו. נולדתי בשנת 1950, וילדותי עברה בעיר מונקאץ' בקהילה יהודית ותומכת.

בגיל 21 נישאתי לגבר נאה וחסון בשם אמיל וייס, ונולד לנו תינוק חמוד וג'ינג'י העונה לשם ויקטור.

בנובמבר 1972 עלינו לארץ והשתקענו במגדל העמק. אחרי ארבע שנים עברנו לגור בעיר נוף הגליל (לשעבר נצרת עילית). בארץ נולדו לנו בת נוספת בשם לאה ובן בשם אביב. כיום, יש לנו שמונה נכדים מקסימים.

לצערי, לא שירתי בצבא מאחר והגעתי לארץ נשואה, אבל בעלי אמיל ז"ל שירת כסרן במלחמת יום כיפור בהגנה מרחבית.

בארץ עבדתי כסייעת בגן ילדים לחינוך מיוחד, ופרשתי לגמלאות בשנת 2009.

תחביבי העיקריים הם קריאה, פתרון תשבצים, וטיולים בארץ ובעולם.

מסר לדור הצעיר: החיים הם לא גן של שושנים, אך אפשר לגרום להם להיות כאלה – מלאי סיפוק, הצלחות, אושר והנאה.

הזוית האישית

הילה המתעדת: נהניתי מאוד לספר את סיפור חיי ולשתף נקודות משמעותיות בו.