מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מירית קרת – מפולין לישראל

סבא וסבתא עם שאיה בבת המצווה
סבתא במושב בפולין עם הוריה וסבא שלה
מפולין לעלייה ארצה והתיישבות בארץ

סבתא מירית קרת לבית קפוסטה נולדה בפולין במושב פטירולשה בתאריך 13.8.1947. שמה המקורי הוא מרים, על שם סבתה מצד אביה. אמה, חנה קרוננברג, נולדה בפולין ב-5 ביולי 1922 בעיר קאליז. אביה, וולף קפוסטה, נולד בפולין ב-14 בנובמבר 1919 בעיר וורקה.

אביה של מירית הגיע ממשפחה חרדית ולמד בחדר. תוכניות המשפחה היו שיהיה רב, אך הוא שאף ללמוד דברים נוספים מלבד התורה ולכן היה נוהג להתגנב לספרייה ולקרוא ספרים בסתר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939, הוא התגייס לצבא הפולני. יחידתו סופחה לצבא הרוסי לאחר כיבוש פולין על ידי הנאצים, והוא נלחם במשך שש שנים עד תום המלחמה. משפחתו – הוריו, שלושת אחיותיו ושאר בני המשפחה – נספו בשואה. מלבדו שרדו גם שתי אחיותיו שעברו לרוסיה בתחילת המלחמה.

אמה של מירית הייתה בת 17 כשפרצה המלחמה. היא ומשפחתה ברחו לרוסיה ושהו שם לאורך כל המלחמה, חייהם ניצלו אך חיו בעוני כבד. אמה קיבלה סט צלחות כדי למכור ולקבל כסף לקנות לחם למשפחתה, אך לבסוף הסט נשאר בחיק המשפחה עד היום. במהלך תקופה זו, אמה הייתה מוכנה לתרום דם עבור חצי כיכר לחם, שגם אותו לעיתים היו גונבים לה.

הוריה של מירית הכירו בסוף המלחמה, ובזכות שירותו של אביה בצבא הפולני הוא קיבל שטח במושב כהוקרה מהמדינה. במושב זה נולדה מירית. בגיל שנתיים עברה המשפחה לעיר לגניציה, כי אמה לא רצתה לחיות במושב עם אנשים פשוטים. שם חיו חיים טובים עם הסבים, בני הדודים ושאר המשפחה.

בגיל 13 הוריה של מירית החליטו לעלות לארץ ישראל. זה היה קשה עבורה לעזוב את כל החברים והחיים הטובים שהיו לה בפולין. הם נסעו ברכבות עד איטליה ומשם הפליגו באונייה לנמל חיפה. כשהגיעו לארץ נשלחו לנצרת עילית, שם גרו שתי אחיותיו של אביה ולהן היו בנות בגילה של מירית, דבר שהקל מעט על המעבר.

בשל הקושי הכלכלי, הוריה של מירית חשבו שהכי טוב בשבילה יהיה לעבור לפנימייה. היא הייתה חוזרת הביתה פעם בחודש וחצי ליומיים בלבד, וזה היה קשה מאוד עבורה. לאחר מספר חודשים נפטר סבה, אליו הייתה מאוד קשורה, והיא החליטה עם הוריה לעזוב את הפנימייה ולחזור לגור עם סבתה.

בשנת 1963 הוריה של מירית עברו לחולון, ושם בהמשך הכירה את סבא ליאון. יום אחד ראה סבא ליאון את מירית במרפסת בדרכה ללימודים עם שמלה בצבע תכלת ואמר לעצמו שיום אחד יהיו זוג. באותה תקופה היה נהוג לערוך מסיבות ריקודים בבתים. כך באחת המסיבות הגיע סבא ליאון עם חבר שלו ושניהם ראו את מירית. החבר של סבא פנה אליה ראשון ויצא איתה, אך לאחר שבוע נפרדו ואז סבא ליאון הציע לה לצאת ומאז הם ביחד.

בהמשך נולדו להם שלושה ילדים: ילון, גיא ולירן. יש להם גם ארבעה נכדים: גאיה, טליה, זיו וגל.

הזוית האישית

גאיה הנכדה המתעדת: סבתא ציינה שהעבודה איתי איתי היתה מהנה ומרגשת, ומרגישה שחיברה בינינו לעבר של סבתא וכך גם אני מרגישה – שהתכנית אפשרה לי להכיר יותר את הילדות של סבתא ובכלל את ההיסטוריה של משפחתי. מכיוון שלמדתי רבות על ההיסטוריה מהצד של סבתי, אשמח גם בעתיד לעשות את אותו תהליך עם שאר משפחתי להכיר את כל חלקי ההיסטוריה שלהם.

מילון

MOJA KOCHANA
יקרה שלי

ציטוטים

”כדאי לזכור שלטעות זה מאוד אנושי, לסלוח זה אלוהי ולנטור זה שטני“

הקשר הרב דורי