מאגר סיפורי מורשת

שמי אלון, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי, יעקב קלקס. יחד אנו מתעדים סיפור מחייו של סבא ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית. הסיפור הזה שלפניכם מספק הצצה לחייו של סבי האהוב ומביא לידי ביטוי את האתגרים וההצלחות שחווה לאורך השנים.

עלייה לארץ

יעקב קלקס, סבי, נולד במינכן, גרמניה, בפברואר 1946, להורים נתן ואסתר קלקס, שניהם מפולין. נתן היה חייל בצבא האדום, והמשפחה עלתה לגרמניה בסוף מלחמת העולם השנייה. לפני שהגיעו לגרמניה, הוריו של יעקב היו בפולין. נתן שירת כקצין בשירות החשאי הפולני ועסק בחקירת פושעי מלחמה. למרות שלא היה דתי, היה יהודי גאה ולא הסתיר את יהדותו, אף כאשר ראה את יחס החברה ליהודים. לכן, הוא החליט לברוח עם משפחתו לגרמניה.

בגרמניה, נתן הצטרף למשטרה היהודית של מחנה העקורים, שם נולד סבי. עם הכרזת המדינה, השוטרים היהודים במחנה התכנסו וחגגו את האירוע, ולמחרת עלו לארץ בספינת מעפילים. הם עברו דרך מרסיי, שם חיכו חודש לפני שהאונייה הביאה אותם לארץ. עם הגיעם לישראל, שהו במעברה ברעננה ולאחר מכן עברו ליפו. נתן גויס להילחם במלחמת השחרור, ואילו אמו של יעקב התקשתה להיקלט בשל חוסר ידיעת העברית, אך הצליחה למצוא עבודה כמנקה.

ילדות

סבי זוכר את ילדותו כמאושרת במיוחד. זכרונו הראשון, שהיה מפחיד למדי, היה בגיל שלוש, כאשר אדם על קביים, בן דודו מדרגה שנייה שנפצע במלחמת השחרור, הופיע בדלת ביתם. זכרונו השני, היה חורף מושלג שבו כל יפו כוסתה שלג. אחת החוויות המרגשות בילדותו הייתה כאשר סבתו העניקה לו מטוס צעצוע, אך לאחר שאיבד אותו, הוא זכר את האירוע גם לאחר שנים, כאשר חזר לרחוב שבו איבד את המטוס במסגרת שירותו הצבאי. יעקב שיחק משחקים רבים עם חבריו בשכונה, כמו חמש אבנים, גוגואים, ג'ולות, מחבואים, חמור ארוך, קפצונים, וכדורגל.

שירות בצבא

סבי התגייס לצה"ל בשנת 1964. תחילה עבר בחינות מקצועיות בתעשייה הצבאית ליד חיפה ולאחר מכן עבר טירונות. הוא עבר קורס "מסגר תותחים" ושירת במגוון תפקידים בצה"ל. תחילה עבד בנשקייה במחנה נתן בתיקון נשקים, ואחר כך בבסיס בילו ובמחנה קסטינה. במחנה קסטינה תחזק את תותחי הטנקים. סבי השתחרר מהצבא בדרגת רב"ט.

הזוית האישית

אלון הנכד המתעד: היה לי מעניין ומהנה ללמוד על שורשיי יחד עם סבי. עבדנו מדי שבוע על סיפור התיעוד, ואני לא מצטער על רגע. לדעת את שורשיך זה מאוד חשוב. "הלוואי והייתי יכול להכיר את שורשיי" זה משפט שהייתי אומר אם לא הייתי עושה את התכנית הזו. אבל כעת, אני מכיר אותם. אני מאחל לסבי שיחיה עוד הרבה שנים, ושיוכל לספר לי עוד על עברו.

סבא יעקב: היה לי מאוד נעים לספר על משפחתי שהפסידה ולא הכירה את ניניהם המקסימים, וכמובן הנכד שלי. אני מאחל לנכדי בריאות, אריכות ימים בבריאות, הצלחה בלימודים, בחברה, עם החברים והחברות, אושר ועושר, ומאחל לך שתצליח בדרכך ובכל מעשיך, נחת מהמשפחה, ממך.