מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מחנך ומורה לחיים

הרב מנחם חבקוק בלויא ונכדו אשר בלויא
הרב מנחם אצל הרבי בחלוקת כוס של ברכה
עד היום באים לביתו תלמידים מן העבר, ומזכירים בערגה את היחס החם והאבהי של סבא

הנכד, אשר בלויא, מתעד את סיפורו של סבא, הרב מנחם חבקוק. הרב מנחם חבקוק בלויא נולד בכ"ה תמוז תש"ט (1949) בירושלים, ישראל. בעיסוקו הוא מלמד, משפיע ומחנך.

ילדות ולימודים

סבא שלי, הרב מנחם, הינו דור שמיני בארץ ישראל. הוא הבכור במשפחה של שבעה אחים ואחיות. הוא גדל בשכונת מאה שערים בירושלים ולמד בתלמוד תורה סלונים. סבתא רבקה מספרת שבתקופת לימודיו בתלמוד תורה הפגין סבא בקיאות עצומה בלימוד התורה. כבר בגיל עשר הוא נבחן בעל פה על המסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, ובשל גאונותו קפץ שתי כיתות.

בר המצווה

את מסיבת בר המצווה של סבא ערכו בשני אופנים: בכיתה קיימו סעודת מצווה והגישו קצת בשר ומיץ פטל. למשפחה והקהל הרחב נערכה חגיגה בבית, בה הגישו קוגל ומלפפון חמוץ, בעיקר בשביל ברכות ה"מזל טוב" והשמחה.

בגיל 18 ביקש סבא רשות מהרבי להניח תפילין של רבנו תם.

שירות צבאי

כשהגיע לגיל הגיוס לצבא, סבא רצה לקבל פטור משירות צבאי ופנה בנידון לרבי. הרבי השיב לו: "הצבא צריך גם חיילים", וכך שירת סבא בתפקיד ב'קצין העיר'.

עיסוק בחינוך

רוב שנותיו עסק סבא בחינוך. הוא תמיד קיבל לידיו את הכיתות המורכבות ביותר – תלמידים שבקושי הקשיבו וראשם לא היה מונח בלימוד. סבא, בכישרון מיוחד, הצליח להפוך את התלמידים הללו לטובים ביותר. עד היום באים לביתו תלמידים מן העבר, ומזכירים בערגה את היחס החם והאבהי של סבא, שקירב אותם ללימוד התורה. חלק מהמחברות של תלמידיו שמורות אצלו עד היום. השיטה שלו הייתה "חנוך לנער על פי דרכו".

"אחרי שיצא לפנסיה," מספרת סבתא, "הלך סבא ללמד בבית הספר בהתנדבות, מה שהכניס משמעות וחיות ליום יום שלו".

השידוך של סבא וסבתא

סבתא מספרת: "כשהציעו לי את סבא מנחם לשידוך, אמרו לי שהוא חב"דניק, אבל לא ידעתי מה זה חב"דניק. ידעתי מה זה ויז'ניץ, ידעתי מה זה גור, ידעתי להבדיל מה זה חילוני, אבל על חב"דניק לא שמעתי, עד שהכירו לי אותו. אבא שלו ואבא של גיסי אחים, וכך בעצם נוצר השידוך".

'מקלט' מתחת לשולחן

סבתא נזכרת שבהיותה בת 4, משפחתה התגוררה בצריף בחיפה. היה זה במלחמת ששת הימים, והיא מספרת: "לפתע אזעקה ניסרה את האוויר, ואז בני המשפחה קלטו שהתחילה מלחמה. הושיבו את כולנו מתחת לשולחן וכיסו אותנו בכריות. כל השכונה הפכה למחנה צבאי והטנקים מילאו את כל אורך הכביש… מראה שלא אשכח לעולם".

בריאות והרחבה

יום אחד, כשהתעוררה אצלנו בעיה רפואית מסוימת, פנינו לשאול את הרבי. הרבי בירך אותנו שנשתמש בכסף שלנו רק לדברים בריאים, ושתהיה לנו הצלחה בכל המצטרך – "אז תצטרכו הרבה…" ואכן, מאז שהרבי בירך אותנו, כל מה שהיינו צריכים – קיבלנו בהרחבה.

הזוית האישית

הנכד אשר בלויא תיעד את סיפורם של סבא הרב מנחם חבקוק ורבקה בלויא בביה"ס אהלי מנחם חב"ד בנים, ביתר עילית, התשפ"ד, 2024.

מילון

בבא קמא
בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

תפילין דרבנו תם
תפילין דרבנו תם הם תפילין שסדר הפרשיות בתוך הבתים הוא על פי שיטת רבינו תם שחולק על שיטתו של רש"י בעניין. בשולחן ערוך נפסק שמנהג העולם הוא כשיטת רש"י ו"ירא שמים יצא ידי שניהם". בספרי קבלה כתבו להניח תפילין של רבנו תם בתורת חובה. קיימים מנהגים והלכות שונים באופן הנחתם וזמנם. בזמנינו הדבר תלוי במנהגי קהילות: רוב בני החסידים ובני עדות המזרח מניחים כדעת המקובלים, ואילו רוב בני הציבור הליטאי והתימני אינם מניחים.

ציטוטים

”"חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה“

הקשר הרב דורי