מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

לעבוד על הביחד – סבא יאיר בן דוד

תמונה ילדות שלי עם סבא
סבא יאיר בגיל 5 - סבא רבא יהודה בנה לו מכונית מעץ
ילדותו של סבא יאיר בקיבוץ אשדות יעקב

שמי יאיר בן דוד, אני משתת, השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי, אלונה. יחד אנו מתעדים סיפורים מחיי ומנציחים אותם במאגר המורשת של התכנית.

האופניים של אבא 

בשנים בהן הייתי ילד, אופניים היו כלי שלמעט אנשים היה אותו, אנשים לא קנו אופניים חדשות כי הקיבוץ היה מבוסס על שוויון, זה לא נראה טוב שלאחד יש ולאחד אין. אבא שלי, סבא רבא יהודה, היה מסגר. באחד הימים הוא בנה אופניים והיינו בין הראשונים שהיו להם אופניים בקיבוץ. באותו הזמן האופניים לא היו צבועים בשום צבע מיוחד, הם לא היו מקושטים במיוחד, אלא עשויים מברזל דק צבוע שחור. לפני שלמדתי לרכוב על אופניים, אבא שלי (סבא רבא יהודה), היה מרכיב אותי על האופניים בגובה, והרגשתי פתאום שני דברים: אחד, שאני גבוה מעל כולם ובגובה של סבא. הדבר השני היה שפתאום שמתי לב שעם סבא והאופניים אני מגיע הרבה יותר מהר ממקום אחד למקום אחר. כשעברנו סבא ואני במדרכות, ראיתי את כל הילדים למטה הולכים לידי ואני למעלה.

כמובן שכל הזמן הזה חלמתי שאוכל לרכב לבד בלי עזרה של סבא. מאוחר יותר סבא התחיל ללמד אותי לרכב על האופניים הגדולות, כשאני לא יושב על הכיסא אלא אני עומד ושתי הרגליים שלי על שני הפדלים. אבא היה מחזיק בסבל מאחור ואני הייתי נוסע על האופניים ומנסה לא ליפול.

בגיל שמונה כבר ידעתי לרכוב לבד על האופניים של אבא. החוויה של הרכיבה לבד הייתה לילד צעיר כמוני מאוד גדולה, מפני שהרגשתי עצמאי ושלא צריכים לעזור לי. הרגשתי שלכל מקום אני מגיע לפני כולם, הרגשתי שאני גבוה מכולם. כאשר אבא או אימא ביקשו ממני להביא משהו, למשל מחדר האוכל, מאוד שמחתי – כי גם יכולתי לנסוע באופניים וגם יכולתי להגיע מהר ולחזור וגם לעזור לאבא ואימא.

האופניים של אבא שלי היו חשובות מאוד מאוד לביטחון העצמי שלי והייתי גאה בו על זה שהוא בנה אותם לבד במסגריה.

בגיל 7 עם אבי והאופניים

תמונה 1

הילדות וחלוקת הקיבוץ

בבית ספר יסודי, בסביבות גיל 10, בנינו מבצר על עץ זית סמוך לבית בו היה בית הילדים. התקופה היית סמוך למועד בו התרחש הפילוג בין מפלגת אחדות העבודה ומפא"י, קיבוץ אשדות יעקב התפלג לשני קיבוצים: אשדות יעקב, הישן – האיחוד (היכן שאני גר), והחדש – המאוחד.

לאחר חלוקת הקיבוץ לשני קיבוצים שגבלו אחד בשני, בית הילדים באשדות יעקב איחוד היה סמוך לגבול עם אשדות המאוחד. בשל הפילוג היתה יריבות בין ילדי אשדות איחוד לאשדות מאוחד. ילדי המאוחד היו פולשים למבצר שהקמנו על העץ ומשאירים הודעות – בחלקן מאיימות, לעיתים היו פוגעים והורסים אותו ואנחנו השארנו להם על הלוח במבצר הודעות נגד. ה"מלחמה" הזו נמשכה תקופה ארוכה. והכל על רקע הבדלי השקפות אידיאולוגיות. קצת דומה למה שקורה היום…..!

עץ הזית עליו בנינו את המבצר 

תמונה 2

היום ממרום גילי, אני יכול להמליץ להשאיר את חילוקי הדעות בצד ולעבוד על הביחד, ותמיד לזכור שאנו עם אחד ויש לנו יותר דברים מחברים מדברים הגורמים לפירוד.

הזוית האישית

אלונה הנכדה המתעדת: היה ממש כיף, למדתי מהתהליך הרבה דברים על סבא ובעיקר הרגשתי חיבור אל סבא.

מילון

הפילוג בקיבוץ המאוחד
הפילוג בקיבוץ המאוחד היה משבר חריף שפקד את התנועה הקיבוצית בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, וגרם לפיצול בין תומכי מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) לתומכי מפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת). על רקע הפילוג תומכי מפא"י עזבו את הקיבוץ המאוחד והקימו את תנועת אחדות הקיבוצים שהתמזגה לאחר כמה חודשים עם חבר הקבוצות והקיבוצים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”היום ממרום גילי, אני יכול להמליץ להשאיר את חילוקי הדעות בצד ולעבוד על הביחד, תמיד לזכור שאנו עם אחד“

הקשר הרב דורי