מאגר סיפורי מורשת

הרב נפתלי הכהן רוט מספר לתלמיד דובער טובי, תאריך לידה: כ"ה כסלו תרצ"ט (1939), נולד בירושלים, ישראל, עיסוק: משפיע ב"אהלי מנחם" ומנהל סמינר 'חיה מושקא', לשעבר מנהל בית ספר.

הרב נפתלי הכהן רוט מספר: "גדלנו בחינוך כלל חסידי, בקהילת החסידים של שכונת שערי חסד, עם אבא שאהבת התורה הייתה נר לרגליו. אבא שלי היה קם לפנות בוקר והולך לשמוע שיעור גמרא, ותמיד דאג שנגיע איתו לתפילה. בכל לילה, לפני השינה, אבא היה מקפיד שנקרא את איגרת הרמב"ן.

בשכונה גדלנו לאור דמויות של צדיקים כמו בצלאל החלבן, שהיה מחלק חלב והיה בקיא בש"ס.

ההכנה לבר מצווה הייתה שנה שלימה של הכנות רוחניות. היה צריך לדעת את הלכות תפילין ולמדנו בעיון. בתקופתי לא ערכו בר מצווה באולם, אלא ערכנו אותה בבית. במשפחתנו היה נהוג שהמתמידים בלימוד הלכות הבר מצווה יקיימו את הבר מצווה בשבת. כך זכיתי שרבנים חשובים ואישי ציבור הגיעו בשבת לשמח אותי, בהם הרב חרל"פ, הרב אוירבאך, הרב חיים לייב, והרב שלמה זלמן.

הניגון שנגע לליבי תוך כדי הליכה ברחוב

בשבת הייתי נפגש עם החברותא שלי, ותוך כדי הליכה היינו משתפים אחד את השני בקושיות מן הגמרא. אני הייתי אומר את החידושים שלי והוא את שלו. בשבת אחר הצהריים, בעודנו פוסעים, שמעתי לפתע ניגון חסידי שמאוד נגע לליבי. שם הניגון היה "אך לאלוקים". הקולות הביאו אותנו לשטיבל קטן של חב"ד, בית הכנסת "בעל התניא", בזמן סעודה שלישית בשעת 'רעווא דרעווין'. משם הדרך לחסידות הייתה מהירה.

הרבי לא אישר לי לעזוב את ישיבת חברון

כשלמדתי בישיבת חברון, בשכונת גאולה בירושלים, היה שלב שבו רציתי לעבור ללמוד בחב"ד וביקשתי את ברכתו של הרבי. הרבי לא אישר לי לעבור, הוא הורה לי להמשיך ללמוד בישיבת חברון, ולקבוע שם שיעורים בספר התניא וכך לקרב בחורים לחסידות.

הרבי נתן לי להרגיש שאני שליח בישיבה.

נס פורים

בחג פורים, במשך שנים רבות היה יורד גשם עז בחג ולא יכולנו ליהנות ולעשות הצגת 'פורים שפיל'.

בשנת תשי"ד, בשבוע שלפני פורים היה גשום וסוער. ניגשנו לרב שלמה צימבליסט, שהיה מראשי ישיבת 'תפארת צבי' שבה למדתי, וביקשנו מהרב שיתפלל שלא יהיה גשום בפורים. הרב אסף את כולנו ויחד התפללנו אל הקדוש ברוך הוא שלא יוריד גשמים בפורים. וכך היה… "על הניסים ועל הנפלאות".

נסעתי עם הרכב שלי בשדרות בן־צבי בירושלים. לפתע, תוך כדי נסיעה, אני שם לב שהדלת של המכונית נפתחת ולחרדתי אני רואה שהבת שלי נופלת החוצה. בחסדי ה' יתברך ובנס גדול היא לא נפגעה. התברר שהיא פתחה את הדלת ונשאבה אל הכביש הסואן. כל המכוניות בכביש נעצרו והיא אפילו לא בכתה.

היום היא ב"ה אימא לילדים, וכשאני אומר "מודה אני", אני מכוון גם על הנס הכביר שהיה עם הבת שלי.

עוד נס אישי שקרה לי היה במלחמת ששת הימים: לא היו מקלטים, אז התמקמנו קרוב ככל שניתן לקיר הכי מוגן. פעם אחת, תוך כדי ירי מצד הירדנים, חדר פגז לתוך הקיר. הוא יצר חור גדול בקיר ובנס לא נכנס פנימה. הפיצוץ היה גדול ובנס לא היו נפגעים.

מתנה לרבי

כשנסעתי בפעם הראשונה לרבי, בי"ד אלול תשי"ט (1959), ההורים שלי קנו לרבי מתנה – קופסת אתרוג, וחרטו עליה: כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הרבי קיבל את המתנה במאור פנים מיוחד וביקש למסור להורים יישר כוח גדול, אך לא השתמש בה, ואף ביקש לשלם עליה. עד היום נמצאת המתנה באוצרותיו של הרבי."

הזוית האישית

התלמיד דובער טובי תיעד את סיפורו של הרב נפתלי הכהן רוט באוהלי מנחם חב"ד בנים, בית"ר עילית, התשפ"ד, 2024.