מאגר סיפורי מורשת

שמי אייל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי, אשר לוי. במסגרת התכנת אנו מתעדים סיפור מחייו של סבא, ומנציחים אותו במאגר המורשת של התכנית.

אשר לוי נולד בתאריך 24.3.1944 בטורקיה, בעיר איסטנבול. הוא נולד בביתו בשכונה שנקראת "בלת" באיסטנבול. ארץ מוצאו היא כאמור טורקיה, לאמו קוראים שרה לוי ולאביו קוראים יהודה לוי. שנתיים לאחר שהוקמה מדינת ישראל ב-1948, הם עלו לארץ, ואחרי תשעה חודשים הם חזרו לאיסטנבול. סבא נקרא אשר מכיוון שיש להם מסורת על פיה כל ילד מקבל את השם של סבא שלו, ולסבא שלו קוראים אשר.

בילדותו, הוא למד בבית ספר יהודי בעיר איסטנבול. הוא גדל בשכונה שנקראת "בלת" במשך שש שנים. הוא מאוד אהב לשחק כדורגל, כדורסל, כדורעף ושחמט כשהיה צעיר. סבא נהג לעשות את שיעורי הבית שלו עם חבריו כמעט כל יום לאחר בית הספר.

סבא עם חברים

בעברו, הוא עסק בעיקר במדעי הכימיה, הוא היה מנהל במפעל שנקרא "שמש סבון" בשכונה רמי שבטורקיה, המייצרת חומרי ניקוי כמו סבון. במפעל זה הוא היה מייצר סבון עם חומרים כימיים. במפעל שהוא ניהל היו לו שני חברים מבית הספר שלו שאחד מהם היה מנהל חשבונות והשני איש מכירות.

סבא בעבודתו

בשנת 2003, בבית הכנסת "נווה שלום" שבאיסטבול, בשעת התפילה, בבוקר, כשאשר קרא בספר התורה, מחבלים נכנסו לבית הכנסת וירו לכל הכיוונים.  ברגע שהוא שמע את היריות, הוא מיד התפלל לה' ורץ תוך כדי שהוא החזיק את ספר התורה לחדר מוגן קטן, וכך הוא ניצל מהמחבלים וגם שמר על ספר התורה. שישה אנשים נרצחו ועשרה אנשים שרדו. לזכר היום ההוא, הוא לא מפסיק להאמין ולהתפלל לה', מפני שהוא יודע שה' תמיד מגן על המתפללים מכל הרע.

אשר פגש את סבתי לראשונה כאשר היה חזן בן 17 בבית הכנסת "נווה שלום" שבאיסטנבול. לאשר היה אסור להיכנס לביתה של סבתי משום שאבא של סבתי אסר לאשר להיכנס אל ביתה לפני החתונה שלהם, ולכן כאשר הם רצו להיפגש אחד עם השני, הם היו נפגשים בשער של בית הספר היהודי ואז היו הולכים למאפיה כדי ללמוד יחד. בשנת 1970 הם היו מאורסים ואחרי שנה הם התחתנו בבית הכנסת "זולפריז" בשכונה שנקראת "גלטה" באיסטנבול. הם הקימו את הבית הראשון שלהם בעיר טקסים בטורקיה. לאחר החתונה, בירח הדבש שלהם, הם בילו בעיר איזמיר והיו במלון מפואר.

סבא וסבתא

לאשר יש שעון קיר בצבע חום שעובר מדור לדור במשפחתו. הבעלים הראשון של השעון הזה היה סבא של אשר, לאחר מכן השעון עבר אל אביו ואז עבר אל אשר. השעון הזה בעל ערך גבוה, מכיוון שהוא מאוד יפה וגם מאוד עתיק, אי אפשר למצוא יותר כאלה בעולם.

שעון הקיר שעובר בין הדורות במשפחה

הזוית האישית

אייל הנכד המתעד: החוויה שלי מתכנית הקשר הרב דורי הייתה מהנה מאוד, זכיתי להכיר יותר טוב את סבי והחוויה שלי מהעבודה ביחד הייתה גם מאוד כיפית, מכיוון שזה לא מצריך המון מאמץ כדי להכין את הסיפור, וגם היה לי מאוד כיף לשוחח עם סבא שלי יותר מהרגיל. הייתי רוצה להגיד לסבי שהוא אדם מאוד חכם, נדיב, סובלני, אכפתי ובעל לב-טוב, ואני מאחל לו המון בריאות, אושר וחיים קלים.

סבי מאחל לי המון הצלחה בלימודים, בריאות ושהקדוש ברוך הוא ישמור עליי מכל צרה ומצוקה. מה שסבי רוצה להגיד לי זה שאני ילד נבון, אחראי, ממושמע ורוחש כבוד.