חייו של דוד ישעיהו בכפר בפרס
שמי עמית אחיאל, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ומביא את סיפורו של דוד ישעיהו. דוד נולד בפרס, היא איראן היום, בשנת 1939. הוא עלה לישראל בשנת 1950, כשהיה בן 11, כך שהוא זוכר היטב את ילדותו בכפר בפרס.
דוד סיפר שהוא זוכר היטב את הכפר בו גרו. הם גרו בכפר מעורב של מוסלמים ויהודים. החיים שם לא היו קלים, הייתה הרבה אנטישמיות. הייתה שנאה ליהודים ואף התעללות בהם, היו הורסים את היבול שלהם ופוגעים בבתים שלהם. גם תנאי המחיה בכפר היו קשים, המצב הבריאותי היה קשה, לא היה טיפולים למחלות וכמות התמותה הייתה גדולה.
דוד ישעיהו מספר: "אמא של סבא שלי נכנסה להריון ונולדו לה תאומים. שאמא של סבא שלי ילדה תאומים, הם מתו לאחר זמן קצר ממחלה. סבא וסבתא הלכו לקבור את התינוקות בבית הקברות של הכפר, זה היה בית קברות רק של היהודים. יום אחד לאחר שהם קברו את התאומים, באו לשם נערים מוסלמים, הוציאו את הגופות של התאומים מהקבר, תקעו אותם על מקלות והסתובבו איתם בכפר כדי להראות ליהודים כמה הם שונאים אותם. כל היהודים בכפר היו מזועזעים מאירוע זה ובעיקר סבתא שלי".
לאחר המקרה הקשה הזה הזה, הבינו במשפחה, שאין ברירה, הם צריכים לעזוב את הכפר למקום בטוח יותר. מפה מתחיל סיפור מסע העלייה שלהם לארץ ישראל, אליה היגיעו בשנת 1950
דוד ישעיהו בצעירותו
הזוית האישית
עמית אחיאל, מביא את תיעוד תמצית סיפור ילדותו של דוד ישעיהו בכפר בפרס. הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי באורט חולון. המורה המנחה – זהבה גור.
ביום העיון המשותף שלנו בבית התפוצות
מילון
פרס - איראןאיראן היסטוריה ארוכה, החל מהאימפריה הפרסית שהוקמה על ידי כורש בשנת 550 לפני הספירה. עד 1935 נקראה איראן בשם פרס וזאת, ככל הנראה, על שם מחוז פארס, המחוז הדרומי באיראן. השם "איראן" מקורו עוד באימפריה הסאסאנית. באותה השנה נכנס המונח לשימוש בינלאומי.