מאגר סיפורי מורשת

שמי, מנחם מענדל רוזנמן, נכדו של ר' אברהם קליימן. בחרתי לתעד את סיפורו של סבא אברהם. סבי נולד בשנת תשכ"ב (1962), בפורטוריקו, שדרום אמריקה. הוא עלה לישראל בשנת תשד"מ (1984). סבי עוסק בטכנולוגיה רפואית.

סבא אברהם מספר לנכדו מנחם מענדל

"נולדתי בפורטוריקו שבים הקריבי, בארצות הברית, וגדלתי בבית שאינו שומר תורה ומצוות. הייתי קשור אז לקהילה הקונסרבטיבית. גדלתי באי יפהפה עם מיליון וחצי תושבים, בהם 400 משפחות יהודיות.

ביום שחגגתי בר מצוה, התקשורת המקומית עשתה עלי כתבה ענקית עם כותרת ראשית. על פני שלושה עמודים, הם הסבירו לציבור הקוראים מהי מסיבת בר מצוה ומדוע קוראים בתורה במעמד זה. התיאור הזה בעיתון ריגש רבים ועורר תגובות חיוביות.

בילדותי למדתי בבית ספר של גויים, אך כמעט 40 אחוז מהתלמידים היו יהודים. את השפה העברית למדתי באיברו־סקול. רק כך זכיתי להכיר את האותיות בעברית, מה שעזר לי לקרוא את ההפטרה כשעליתי לתורה.

בשנת תשד"מ (1984) עלינו לארץ הקודש והתמקמנו בקיבוץ משואות יצחק, ליד אשקלון. תקופה מסוימת גרנו בעצמונה, בגוש קטיף, אחרי הגירוש מימית. משם עברנו ליישוב עופרה, בחבל בנימין. ואז היגרנו לצפון קרוליינה בארה"ב לצורכי עסקים.

באמריקה, בקרוליינה, התגוררו גם בני משפחה שלי. עם הזמן ראיתי את המאמץ הכביר של שלוחי הרבי מליובאוויטש להחזקת מוסדות תורה ולאוכל כשר לקהילה היהודית. אחד השלוחים היה  מייבא אוכל כשר עבור היהודים וזה היה ממש במסירות נפש.

בשנת תש"ס (2000) חזרנו לארץ והתגוררנו במועצה המקומית אפרת".

"נס גדול לבן שלי בעזה"

"בני לחם תקופה ארוכה בעזה עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'. באחת הפעמים הוא שהה בטנק עם חבריו תוך כדי חילופי אש עם המחבלים. המחבלים ירו טיל אר.פי.גי  שבפגע בטנק וגרם לפיצוץ גדול, אך החיילים ובהם הבן שלי נפצעו בנס גדול וכולם ניצלו".

"אבי קליימן הוא לא מהדור שמתייאש ומרים ידיים". סבתי גדלה במשואות יצחק, קיבוץ ליד אשקלון. הקיבוץ הוקם מחדש לפני מלחמת השחרור, אחרי שתושבי קיבוץ משואות יצחק המקורית שבגוש עציון נפלו והגוש כולו נכבש בידי הליגיון הערבי.

סבא רבא, ברוך, היה בין מקימי משואות יצחק החדש באזור שפיר, להמשך השושלת של המשפחות".

זיכרונות מסבא

"הסבא שלי, יוסף לוריא, עלה מליטא לקובה בשנות העשרים, אחרי שארצות הברית סגרה את השערים בפני מהגרים רבים בזמן זה. בילדותו הוא למד בחיידר בליטא וממנו למדתי לקרוא את ההפטרה בטעמים. זכרתי את הטעמים היטב אחרי שהכרתי את האותיות בעברית לעומק".

הזוית האישית

הנכד מנחם מענדל רוזנמן מתעד את סיפורו של סבא אברהם.