מאגר סיפורי מורשת

שמי יוכי, לבית משפחת אחרק,  גרה במושב שתולים.

בילדותי  התגוררנו בבית מאוד קטן במושב, שבנתה לנו הסוכנות היהודית. הבית כלל שלושה חדרי שינה, סלון ומטבח – היינו תשע נפשות, זוג הורים ושבעה אחים. אמא שלי אפתה בעיקר פיתות ומלאווח בטאבון ולפעמים הייתה מבשלת אוכל גם על פתיליות. להוריי קוראים גליה וישעיהו אחרק. יש לי שלושה אחים: אחי הגדול שמעון, אחריו יאיר ולבסוף יואב. וארבע אחיות לפי הסדר: מיכל, איילה, יוכי-אני ויעל.

חשוב לציין שלא נשכח לעולם את אחותנו חנה שנחטפה בגיל שנתיים מבית התינוקות, מיד לאחר שהוריי הגיעו לארץ. חנה אחותנו היקרה, לא נשכח ולא נסלח !

בבית הייתה מקלחת למזלנו ושמחתנו. היינו מכבסים את הבגדים בידיים ועם סינטבון. לאבי היה לול תרנגולות ופרות והוא היה חולב אותן ידנית. אמא הייתה עקרת בית. רוב הילדות אמא הייתה חולה ושהתה המון בבתי חולים.

אבי היה רב גדול בתורה ובית הכנסת היה במרחק מספר בתים מאתנו. הוריי לבשו את הבגדים התימניים המסורתיים. הם היו אנשים פשוטים ותמימים, אוהבי הארץ ודתיים מאוד. גרנו בשכונה יהודית כמובן ודתית. היינו עורכים קניות בשוק של אשדוד ולפעמים היה בחור שעובר עם סוס ועגלה ומוכר ירקות במושב.

הזוית האישית

סבתא יוכי: נהנתי מאוד. מזכיר לי את הילדות, חבל שנגמר. מקווה שיהיו מפגשים עם הנכדים הבאים. אני מאחלת לענבל בריאות איתנה, רפואה שלמה, שמחה בלב ואושר. שתמשיך לאפות ולבשל.