מאגר סיפורי מורשת

שמי יובל מדגר, השנה השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספרי יחד עם סבתא שלי שוש שייביץ. ממנה שמעתי את הסיפור ותיעדתי אותו.

סבתי נולדה בשנת 1949 להורים ניצולי שואה (ניצלו מאושוויץ). היא גדלה ביישוב תל חנן בתקופה בה הסתובבו שם עדיין פרות, תרנגולות וסוס אחד עם עגלה. בילדותה היא ניגנה בפסנתר כמה שנים טובות והתאמנה כמעט כל ערב על השירים שאהבה לנגן.

לסבתי יש אח אחד אתו היא אוהבת לבלות תמיד. בילדותה של סבתי היא אהבה לשחק קלאס, חמש אבנים, מחבואים, דג מלוח, חמש מקלות ועוד… כבר אז אהבה לטפל במשק לעזור לחלוב פרות, לאסוף ביצים מהתרנגולות והכי אהבה לנסוע עם אביה לקיבוץ יגור, להביא חציר ואוכל לחיות במשק.

בכל קיץ הייתה נוסעת סבתי לקיבוץ גבע מטעם תנועת הנוער העובד, במשך שבועיים התנדבה סבתי בקיבוץ לעזרה בקטיף התפוזים. בכל ערב הייתה משפחה מאמצת מהקיבוץ שהייתה מארחת אותה בארוחת ערב וככה הכירה את חברי הקיבוץ ושמעה סיפורים על החיים בקיבוץ.

בבוקר אכלה בחדר האוכל של הקיבוץ כמו קיבוצניקית אמיתית, ולאחר ארוחת הבוקר הייתה נוסעת אל עבר הפרדסים בטרקטור על מנת לקטוף תפוזים, היא בילתה בקטיף התפוזים במשך כל היום. היא זוכרת שפעם אחת בזמן הקטיף הם אכלו את התפוזים וזרקו אחד על השני  – זה היה יום מצחיק במיוחד. במשך הלילה סבתי וחברותיה חלקו חדר במגורי הבנות ולפעמים היו ערות עד אמצע הלילה חלקו חוויות וסיפורים והקשר שלהם התחזק מאוד כי הן היו רחוקות מהבית ומההורים וכל זה התחיל כשהיא רק בת 14 בלבד!

סבתא שלי מנגנת בפסנתר בגיל 14

הזוית האישית

יובל: אני וסבתי נהנו מהתהליך, נהניתי לשמוע על סיפורה והיא נהנתה לספר, יהי לי כיף לדבר איתה וללמוד דברים חדשים שלא ידעתי עליה. למדתי מסבתא שלי שתמיד טוב להתנדב כי זה עושה טוב על הלב לתרום ולהיות בצד הנותן.