מאגר סיפורי מורשת

הרב מנחם מענדל טננבוים מספר לנכדו שניאור זלמן ויגלר:

תאריך לידה: ו' טבת ה'תשי"א (1950). מקום לידה: ירושלים, ישראל, עיסוק: עורך ספרים ומשגיח כשרות

כך התקרבתי לחב"ד

"גדלתי בתור ילד שלא היה קשור לחסידות חב"ד. למדתי בתלמוד תורה 'חיי עולם' ולאחר מכן ב'חתם סופר'. לא הייתי מחובר אז לרוח החסידות. הייתי תלמיד כשרוני, והמלמדים רצו שאמשיך ללמוד בישיבת פוניבז' ושאזכה להיות למדן בחברת חברים טובים.

התגוררנו בשכונת מאה שערים, והיה לי חבר חב"דניק שלפעמים לקח אותי ל'מסיבות שבת' ואמירת 'פסוקים' בשכונה. בשבת הייתי מסיים את התפילה מוקדם, בסביבות 9 בבוקר, ותהיתי מה אעשה בשבת הארוכה הזו. הפעילות של מסיבות שבת, שאורגנה אז על ידי הרב בקרמן והרב חנניה יוסף אייזנבאך, זיכתה אותנו בזכות אמירת 12 הפסוקים. הפעילות הזו דיברה אליי מאוד, ודרך מסיבות שבת התקרבתי לחסידות חב"ד. בשלב מסוים חברים משכו אותי ללמוד בישיבת 'תורת אמת' חב"ד במאה שערים.

את הבר מצוה שלי חגגתי במוצאי שבת בתלמוד תורה. בדרך כלל הכינו לפלפול מ'שאגת אריה'. למדתי את הפלפול, והפסיקו אותי באמצע, אך אני המשכתי באמירת הפלפול בפני אחד הזקנים שישב לידי.

הפחד האיום והניצחון הגדול

כשהייתי בגיל 17־18 פרצה מלחמת ששת הימים. היינו ברחוב שבטי ישראל, בתוך מקלט שהיה מוקף בשקי חול. הייתה נקודה של הג"א (הגנה אזרחית) והיה שם רדיו טרנזיסטור, ומהחדשות שבקעו ממנו למדנו על היקף המלחמה.

אבי, ר' מאיר ז"ל, עבר את השואה בהונגריה וכל משפחתו נספתה. לפני מלחמת ששת הימים הוא אמר לי: 'אני עברתי את השואה ולא פחדתי, אבל עכשיו אני מפחד. אינני יודע מה יקרה אם נפסיד חלילה.' כל הלילה ישנו במקלט, שמענו את ההפגזות והפחד היה גדול. למחרת בבוקר שאלנו מה קורה עם הירדנים? ופתאום הודיעו שניצחנו והכותל בידינו.

הפעם הראשונה שהגעתי לכותל הייתה בחג השבועות. משער שכם עד הכותל זרם גוש של עשרות אלפי אנשים, דתיים ולא דתיים. אני זוכר היטב את אמירת התהילים הנרגשת ליד הכותל.

בדיוק בתקופה הזו הרבי הורה על 'מבצע תפילין', ובבואי לכותל, לא הייתה יד שלא הושטה להנחת תפילין.

"להוציא את הכתבים בזריזות"

לאחר שהתאלמנתי מאשתי, בשנת תשמ"ז, נסעתי לרבי. לפני כן עבדתי במכון 'תורה שלימה' של הרב כשר בירושלים. בתוך המכון הייתה מחלקה שאמורה לפענח את כתבי הגאון מרגוצ'וב. הרבי ידע על כך, והייתי בקשר עם המזכיר הרב גרונר.

כשהגעתי לרבי בח"י אלול תשמ"ח, אחרי 11 חודשים של אמירת קדיש, הרב גרונר הציג אותי כ'טננבוים מתורה שלימה'.

הרבי אמר לי: 'אני לא יודע עד כמה יודעים שהרוגוצ'ובר היה זריז גם בכתיבה, גם בלימוד ואפילו באכילה, אז צריכים להוציא את הספר בזריזות'. וכך אכן היה.

עירוב בבסיס צבאי ליד שכם

בצבא עברתי קורס רבנים צבאיים, תחת שרביטו של הרב הראשי גד נבון ז"ל. במסגרת השירות הייתי קצין בריאות הנפש (קב"ן). הקשבתי להרבה חיילים שחזרו בתשובה ולא ידעו איך להסתדר עם המציאות.

מאוחר יותר, כשהייתי רב בבסיס צבאי ליד שכם, היו שם הרבה חיילים 'הסדרניקים' ואי אפשר היה לטלטל בשבת כי לא היה עירוב. פניתי למפקד הבסיס ומצאתי אוזן קשבת. 'מה אתה צריך?' הוא שאל, ותוך זמן קצר יצאנו לעבודה.

הוא אפשר למספר חיילים לצאת ולעשות את העירוב. סחבנו עצים, פרשנו גדרות, הזזנו אבנים ותוך כמה שעות היה עירוב. ב"ה החיילים יכלו כבר לטלטל בשבת הקרובה."

הזוית האישית

הנכד שניאור זלמן ויגלר תיעד את סיפורו של הסב הרב מנחם מענדל טננבוים בביה"ס אוהלי מנחם – חב"ד בנים, ביתר עילית, התשפ"ד 2024.