מאגר סיפורי מורשת

שמי אלין ביטן, השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי, רבקה אורטסי. סבתא רבקה נולדה בשנת 1935 לבית משפחת כהן. היא נולדה בעיר איסטנבול שבטורקיה ועלתה לישראל בשנת 1949, כשהייתה נערה בת כארבע עשרה.

סבתא רבקה מספרת

שלום שמי רבקה אורטסי נולדתי בטורקיה באיסטנבול. נולדתי בתאריך 7.10.1935. נולדתי להורי דויד ועמליה. אני בת הזקונים בבית,  יש לי ארבעה אחים: לבכור קראו מורדי, לשני יצחק, לשלישי שמעון ולרביעי יוסף ואני החמישית, הכי קטנה. בבית שלנו דברו בטורקית וספרדית. שפת אם שלי היא ספרדית. השפות שאני יודעת הם: טורקית, עברית וספרדית.

זיכרונות ילדות מאיסטנבול

בילדותי, למדתי בבית ספר טורקי. אני זוכרת ששיחקתי בכדורגל, בקפיצה בחבל, גולות וחמש אבנים. מתקופת נעוריי, אני זוכרת את חברתי הטובה, שהייתי מבלה איתה בעיקר והיינו הולכות לקולנוע.

העלייה לישראל

עליתי לארץ בשנת 1949. עליתי בהפלגה באונייה יחד הדודה שלי. ההורים שלי  הגיעו לישראל רק אחרי חצי שנה. האחים שלי היו כבר בארץ. התחלתי לעבוד בתור מטפלת בילדים. שילבתי בין עבודה ולימודים, הלכתי ללמוד בשעות אחרי הצוהריים, הייתי נערה בת כארבע עשרה.

למדתי עברית בבית ספר, אני זוכרת שזה היה לי קשה. אני זוכרת  שגרתי יחד עם האחים שלי בהתחלה. רק אחרי חצי שנה ההורים שלי הגיעו לארץ. צריך לזכור שמדינת ישראל קבלה עצמאות רק בשנת 1948, שנה לפני שהגעתי לישראל. המצב בארץ היה קשה, כי הגיעו יהודים מכל התפוצות, מרחבי העולם, במיוחד מאירופה, ניצולי השואה.

כפי שסיפרתי הוריי הגיעו כחצי שנה אחריי וזו הייתה תקופת המעברות, קיבלנו אוהל וגרנו באוהל בתנאים די קשים במשל כשנה וחצי או שנתיים.

הכרתי את בעלי יצחק במסיבת האירוסין של בן דוד שלי. הוא היה חבר של בן דוד שלי והוא רצה אותי ואני רציתי אותו  – הכרנו ואז התארסנו. יצאנו לבלות ביחד ואחרי כמה שנים התחתנו. הייתי בת 17 כשהתחתנו ואחרי שנה נולד לנו הבן הבכור שקוראים לו יעקוב.

רק אחרי שנה עברנו לגור בשיכון ואחרי שלוש שנים נולדה לי בת שקוראים לה יהודית. הייתה הפסקה ארוכה ואחרי 14 שנים נולדה לי בת, שהיא הכי קטנה, קוראים לה ורד. כיום אני בת 89 ואני גרה עם בתי, יהודית ועם משפחתה. אני נפגשת עם חברה שלי שגרה בבת ים.

הזוית האישית

אלין: תוצה לצוות המורים והמורות!!