מאגר סיפורי מורשת

שמי ליבי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, רעיה קליין. יחד אנו מתעדות את סיפור חייה של סבתא ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית.

סבתא שלי סיפרה לי שהיא, כמו כל הילדים בקיבוץ באותם שנים, ישנה בבית הילדים. הילדים לא ישנו יחד עם ההורים שלהם. הם היו פוגשים את ההורים רק בזמנים מסוימים ביום ויתר השעות שהו יחד בבתי הילדים עם המטפלות.

בית הילדים

חדר הילדים של סבתא שלי בקיבוץ היה קרוב לחדר האוכל. בחדר האוכל תמיד נשארו שאריות מזון וסבתא הייתה נוהגת ללכת לשם כדי לבקש שאריות לחם. את שאריות הלחם הילדים היו מערבבים עם מים או חלב, לשים אותם לעיסה ומאכילים את האווזים.

מאלבום התמונות

סבתא סיפרה על המון חוויות שלה בחברת הילדים בקיבוץ. היא סיפרה לי על מקרה שבו הבנים רצו לעשות התערבות איתה. הם התערבו איתה שיצליחו לגזור לה את השיער כשהיא ישנה. סבתא שלי, שהייתה הרפתקנית, הסכימה. לילה אחד, הבנים ניסו לממש את ההתערבות, ובלילה פתאום סבתא שמעה רעש מספריים ליד האוזן ומיד התעוררה לפני שהבנים גזרו לה את כל השיער.

עוד זיכרון של סבתא הוא שבכל יום שלישי היו מקרינים סרט למבוגרים. מכיוון שבית הילדים היה קרוב, היא וחבריה היו יכולים לצפות בסרט שהקרינו דרך החלון.

סבתא בצעירותה

זיכרון משפחתי בחפץ – קערת הכסף של סבתא רבתא רבתא

לסבתא של סבתא שלי שנספתה בשואה, הייתה קערת כסף וסבתא דבורה לקחה את הקערה איתה. זה הזיכרון היחיד שנשאר מאותה תקופה, אין אפילו תמונות.

הזוית האישית

ליבי הנכדה המתעדת: היה כיף לעבוד עם סבתא ולשמוע את הסיפורים ולנצל את הזמן שלנו יחד לבילוי משותף.