מאגר סיפורי מורשת

שמי לוי יצחק אורני, נכדו של הרב צבי אריה ביר. סבי נולד בלונג איילנד, ניו יורק, ארצות הברית. הוא עלה לארץ בשנת תש"מ (1980) וגר בירושלים. עיסוקו של סבי, הוא סופר סת"ם, אברך כולל.

סבא שלי, הרב צבי אריה, למד בישיבה ליטאית בלונג איילנד. כיון שכך, שנים לאחר מכן הוא עשה השלמות למה שהחסיר בבר המצווה שלו. אנחנו נפגשים אתו  בשעת אחר הצהריים, אחרי שסיים את לימודיו בכולל ולפני שיעורו של רב הקהילה. סבא מספר על ההכנות שלו לבר מצוה:

סבא חוזר על מאמר הבר מצווה

"את הבר מצוה שלי חגגתי כאן, בארץ ישראל – מספר סבא. ההורים לקחו חופשה מיוחדת וטסנו מלונג איילנד לירושלים. נשאתי דרשה (על "מאמר" טרם שמעתי). בשנים ההן לא נהגו להביא תזמורת לאירוע, אך אבא שלי נקט בצעד יוצא דופן והביא פטיפון, שהשמיע מוסיקה נעימה לנוכחים.

מאוחר יותר, כשנהייתי חב"דניק ואברך כולל, וב"ה גם סבא לנכדים, השתדלתי להשלים פערים… בני המשפחה, הבנים והנכדים, חגגו לי יום הולדת, ואני ביקשתי לנצל את המעמד לחזור על "מאמר הבר מצווה", רציתי להשלים מה שהיה חסר במסיבה שלי בגיל 13. הנכדים שרו לי את ניגון המאמר, לפני ואחרי, והיה מאוד מרגש".

הרבי מופיע בחלום

"בשנת תש"מ הייתי עולה חדש ולמדתי בישיבת מיר. הייתה לי אז התלבטות האם ללמוד בישיבת חב"ד. היו לי לא מעט ספיקות, כמו כל בחור ליטאי, ואז הגיע החלום… בחלומי הייתי אצל הרבי, והוא אמר לי לשאול כל מה שאני רוצה. הרבי עומד ליד הסטנדר, מביט בי ואומר: "הכול יהיה בסדר". חיבקתי בהתרגשות את רגלו הקדושה של הרבי, וכשהתעוררתי כבר לא היו לי שום שאלות או ספקות.

התקרבתי לחב"ד אחרי החתונה. המחותן שלי, הרב מרטון, היה חסיד, נעים הליכות עם לב טוב. הוא לקח אותי בתור 'פרויקט'. הוא היה בעל מנגן ואחד מהניגונים שהלחין הוא הניגון הידוע לשנת הקהל "הקהל את העם". הוא אף התאים את הפסוק "ופרצת ימה וקדמה" לניגון חסידי ידוע.

סבא מרטון היה יושב ולומד איתי שיחות של הרבי, שמאוד השפיעו עלי, ואף דאג לי ללימוד בחברותא.

בשנת תשנ"ג הייתה 'יחידות כללית' ואני רציתי רק לראות את הרבי. בשבת ישבתי בשורה הראשונה מאחורי הרבי. חיפשתי סידור ספרדי ולא היה, אז לקחתי 'תהילת השם' והתפללתי. לאחר התפילה, הרבי פתאום הסתובב לכיוון שלי ואמר לי עם הראש "גוט  שבת". כשחזרתי לארץ זה כבר היה בתור חסיד  של הרבי".

חוויה מפחידה

"בילדותי, אבי לקח אותי לשחק בייסבול עם החברים – פרס על הצטיינות בלימודים. בדרך למועדון עברנו ברובע הארלם, שגרים בו עבריינים ופושעים. אבי עמד ליד הרמזור כשלפתע מופיע מולו גוי, ממצחו שותת דם, ונראה שיכור ומסומם. הוא ניסה לפתוח את הדלת של הרכב, ואז, בהברקה רגעית אמר לו אבי: "אני רבאיי של בית כנסת!". הגוי התנצל שלא ידע ואמר: "אבל תגיד לכל ה'לבנים', החברים שלך, שיישפך כאן דם". הגוי התנצל, וכשהרמזור התחלף לירוק מיהר אבא ללחוץ על הגז".

הפתרון לשיחות הקרועות

"במשך 30 שנה אני מחלק את העלונים של "שיחת השבוע", המכילים פירושים חסידים ואקטואליים על פרשת השבוע. חילקתי כמובן את השיחות גם בקרב הציבור הליטאי. בתחילה אמרו לי שאין צורך להביא את השיחות, כי הם פשוט קורעים את הדפים ומשליכים לפח…

לא נכנסתי לוויכוחים, אך עם הזמן חילקתי את השיחות באופן יחידני – מי שרצה לקבל, שמתי לו בתיבת הדואר. השיא היה, שאפילו הקיצוניים שבהם ביקשו שאעביר גם להם את "שיחת השבוע". כמובן, שבזכות זה רבים מהם התקרבו לאור החסידות".

המסר לדור השביעי

"בכ"ח ניסן אמר הרבי בשיחת קודש, "עשו כל שביכולתכם להביא את המשיח"! אם הרבי נתן לנו הוראה כזו, סימן שאנו יכולים. הרבי לא ביקש מאיתנו דברים שאי אפשר לעשות. כל הוספה במעשה טוב, כל לימוד תורה, כל הידור מצווה מזרז את הגאולה".

הזוית האישית

הנכד לוי יצחק אורני מתעד את סיפורו של הסבא הרב צבי אריה ביר.