הנדסת בניין – קריירה למרחקים ארוכים
נולדתי במרוקו בעיר ספרו ב- 22.1.1946. העיר ספרו נמצאת במרכז מרוקו ושוכנת בקרבת העיר הגדולה פס. גרנו בבית גדול עשוי אבן עם חמישה חדרים ומטבח מרווח. בשכונה שלנו חיו יהודים, אהבתי לטפס עם החברים על עצים ולהתחבא.
במשפחה אנחנו 5 בנים ו- 4 אחיות. אני השלישי מבין האחים. בילדותי למדתי בבית ספר יסודי יהודי בשם "אליאנס". המשמעת שם היתה נוקשה, לא ויתרו לנו והעונשים היו קשים. תלבושת ביה"ס היתה בצבע תכלת ואהבתי מאוד את שיעורי חשבון ועברית וגם את שיעורי הספורט שכללו ריצה ומשחקי חברה שונים.
בתיכון המקצועי למדתי את ענף הנדסת הבניין וסיימתי עם תואר הנדסאי בניין. כשסיימתי את לימודי, עליתי לישראל.
בישראל למדתי באולפן לעברית במשך שישה חודשים. לאחר מכן התחלתי לעבוד בחברת בנייה בשם "סולל בונה" בתפקיד מהנדס ביצוע במשך עשרים שנה.
משם המשכתי לעבוד בחברת "דיור לעולה" בתפקיד מנהל מחוז דרום, גם בעבודה זו עבדתי כעשרים שנה.
בהמשך פתחתי חברה לבניין פרטית בענף בנייה באשקלון. לאחר תקופה של עשר שנים סגרתי את החברה ופרשתי לגמלאות.
כיום אני מתנדב בעמותות שונות ותומך בילדי ונכדי ומשתדל למלא את בקשותיהם במידת האפשר.
עם הילדים
בחתונת ביתי
הזוית האישית
הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.
מילון
אליאנסבית הספר שבו שילבו לימודי דת ומקצועות כלליים כמו נגרות, סנדלרות ועוד כדי להעניק לתלמידים מקצוע ויכולת להתפרנס.