מאגר סיפורי מורשת

סבא רפאל, נולד בקזבלנקה שבמרוקו בשנת 1944 סוף מלחמת העולם השנייה כשהיה בגיל 10 עלה לארץ עם הוריו חיים ושולה לנקרי ואחיו אליהו ואברהם.

 

במרוקו סבא רפאל, גר בבית שגרו בו 5 משפחות כשהיה מחולק לבתים קטנים ובכול בית היו רק 2 חדרים כול השכנים ברובם היו ערבים היה קשר מאוד טוב עם השכנים הם ביקרו אצלנו ואנחנו אצלם חגגנו ביחד את החגים שלהם ושלנו. למדתי 5 שנים בבית הספר אלינס בית ספר של יהודים הסוכנות היהודית דאגה לנו לאוכל, תלבושת אחידה ובגדים.

 

העלייה לארץ הייתה בחשאיות גמורה אף אחד לא ידע מתי אנו עולים ארצה כשהגיעה היום שמחנו מאוד ביקשו שנארגן רק ציוד אישי.עלינו לאוניה שהייתה אונית סוחר כדי שלא יזהו שיש עליה מעפילים שם האנייה: "איזמור" עם האנייה הפלגנו לצרפת למחנה לפני העלייה לארץ ישראל שם רוכזו כול היהודים.במחנה היינו כחצי שנה ומשם הגענו לנמל מרסי עלינו לאוניה שהפליגה ישר לחיפה. 

בשנות ה-60, היו הרבה הסתננויות לתוך שטח מדינת ישראל מתוך שטח הירדן. מחבלים חדרו לבצע פיגועים, לבצע גניבות חקלאיות ולגרם נזקים לחקלאי האזור. באותן שנים מחבל המכונה "הארוך" מצליח מספר פעמים לחדור לשטח ישראל ולבצע מה שהוא רוצה ומצליח לברוח לתוך שטח ירדן. ביום ב' בערב קיבלה המשטרה ידיעה מתושבי קיבוץ שדה נחום על תנועה חשודה בקיבוצם ועל שתי דמויות שזהו נמלטים אל החושך.

 

על סבי וחברו הוטלה משימה לשכב במארב באזור הגבול ולחסום את נסיגתם של המסתננים. במקביל כוח משטרתי נוסף הגיע אל הקיבוץ לבצע סריקות וחיפושים. המסתננים ברחו מאזור הקיבוץ ובדרכם לגבול נתקלו ישר במארב של סבא.סבא מספר: שכבנו באזור הגבול מקום סבוך ומלא צמחיה היה לילה חשוך ושמרנו על שקט הנשקים שלנו היו דרוכים וחיכינו בקוצר רוח.בשלב מסוים שמענו את אנשים באים שפילסו את דרכם בצמחיה עבה חברי שאל : "מי שם"? ואז התחיל ירי לעברנו באופן אוטומטי פתחנו באש והתחלנו לבצע ירי אל עבר הדמויות החשודות  הרגשתי כאבים ליד העין ואז הבנתי שנפצעתי מהירי וגם חברי דיווח שניפגע. ואז הגיעו כוחות הסיוע והאירו את המקום ראינו זה את זה אני וחברי מדממים ואת גופת המחבל ללא רוח חיים בזמן הזה ניסינו לעצור את הדימום אחד לשני ומקביל לשמור על הגופה של המחבל ולנסות לאתר מחבל נוסף.סיפור זה שם קץ לאחד המחבלים הקשוחים באזור שהטיל אימה על תושבי האזור. 

יוסף לנקרי מספר:

נולדתי בשנת 1965 בחיפה לאחר מכן עברנו לישוב פוריה. למדתי בבית ספר דתי בישוב עד כיתה ח.ומשם עברתי לתיכון בכפר סיטרין במסגרת לימודי תיכון מקצועיים.למדתי מקצוע קצין ימי.ובסיום הלימודים התגייסתי לחיל הים שרתתי ביחידה סודית בחיל הים במשך 3 שנים לאחר שהשתחררתי עבדתי בספינות טיולים בכינרת ומרוב געגועים ואהבה לצבא חזרתי לשרת בקבע.

 

כשהתחלתי את שירות הקבע בגדוד תותחנים 411. בגדוד הכרתי את דורית פקידת הלישכה. כעבור שנתיים התחתנו ובמהלך השנים נולדו לנו שלושה ילדים רעות עמית וים. את תחילת הקבע שלי שירתתי בגדוד 411 כק-רכב פיקדתי על צי רכבים של הגדוד וכ25 נהגים כשתפקידי היה לישמור על שולמם של הנהגים בשיגרה ובחרום ולידאוג לכשרותם של כלי הרכב למוכנות בחרום במהלך השירות ניקרא הגדוד לבצע קו בגיזרת לבנון ומשם ניקרא הגדוד לאחר הקו לבצע פעילות בשטחים. ולאחר מכן אימון ברמה"ג זה היה בערך סדר אופי פעילות הגדוד.

 

לאחר 5 שנים בגדוד411 הוצבתי בגדוד 334 שהיה גדוד שביצע הסבה לגדוד מתקדם בכלים מסווגים.בגדוד זה שרתתי כ- 10 שנים ולאחר מכן עברתי למפקדת האגד שם תפקדתי גם כקצין-רכב וגם כקצין-בטיחות ומשם גם ביצעתי ביקורות לגדודים של מפקדת האגד עד שחרורי מצה"ל ב-2010 בכול תקופת השירות עברנו הרבה אירועים של אינתיפאדה, יציאה מלבנון, חומת מגן, עד ההתנתקות כמו כן רכשתי המון ניסיון וידע במהלך תקופת השירות.

 

בשנת 1990 התנדבתי בשיטור ימי כינרת, מאחר שאבי עבד שם ובשל האהבה שלי לים ובכלל האופי שלי לעזור ולתרום.עברתי הכשרות במסגרת היחידה הוסמכתי לאחד ממשרתי היחידה.במסגרת התנדבותי בכינרת טיפלתי בהמון אירועים הצלה וחילוץ ולצערי גם אנשים שטבעו בכינרת והיינו צריכים לחפש אותם ולהוציא את גופתם מהים .אחרי יום התנדבות בכינרת ההרגשה מאוד טובה גם לי וגם לסובבים אותי.במיוחד הילדים שהיו מסתכלים עלי וידעתי שזו דוגמא לתרומה לקהילה שלנו ודוגמא לילדים שלי בכלל. את כל זה עשיתי במקביל לשירותי בצה"ל תמיד מצאתי זמן לפחות פעמיים בחודש להתנדב.לאחר שחרורי מצה"ל עברנו לגור במרכז נפרדתי מהכינרת ועברתי להתנדב במתנ"א משטרת התנועה הארצית. היום אני כבר 6 שנים ביחידה. הרגשה מאוד טובה ושליחות מאוד גדולה להילחם בתאונות דרכים. 

ים היא בת הזקונים נולדה בתאריך 14.11.2004 בבית החולים קפלן ברחובות. היא הייתה תינוקות יפה מאוד.עד גיל 6 עוד הייתי בצבא והקשר עם ים היה בעיקר בסופי שבוע שהייתי מגיע מהצבא .מהרגע שהישתחררתי הקשר שלי עם ים היום הוא הוא הכי מבחינת כול הילדים.אני שותף לכול העשייה שלה ולתחביבים שלה. בתקופה זו בדיוק ים חגגה יום הולדת 11 ומרגישים שים בתקופה זו עברה מילדות לבגרות כמו בלימודים ובתחביבים וביחס למשפחה ולחברים.ים לומדת בכיתה ה.1 בבית הספר הבילויים שבגדרה.תחביבים: ריקוד איסוף והתעניינות באיפור וקוסמטיקה. בקיץ הקרוב, ים תילמד כמו כול המשפחה סקי מים. ים בכלל ים ילדה מאוד טובה, רגישה, אוהבת חברה ונקשרת בקלות לסביבה. שאיפותה של ים הוא להיות קצינה בחיל הים כמו כל המשפחה ששרתה בחיל הים.

 

 

תכנית הקשר הרב דורי, תשע"ו