מאגר סיפורי מורשת

הנכד לוי רוט מתעד את סיפורו של סבא, הרב עוזר אלפרוביץ. הרב עוזר אלפרוביץ נולד בשנת תש"כ (1960) בבני ברק, ישראל. בעיסוקו הוא מכין תלמידים לבר מצווה.

לשמור על פה נקי

"אנחנו שישה אחים," מספר סבא. אבא שלנו, הרב ירחמיאל ע"ה, היה מלמד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי בבני ברק. זכינו לחינוך חסידי של יראת שמים. בבית תמיד חינכו אותנו לשמור על פה נקי ולא לדבר דברים בטלים.

בבר מצוה אמרתי פלפול, ולפני כן עסקתי בלימוד מעמיק בהלכות תפילין.

הסבא ה"בינוני" שלי

זכינו גם לראות את הסבא, הרב חיים משה אלפרוביץ ע"ה, המכונה "הבינוני של התניא", וינקנו ממנו הנהגות חסידיות ויראת שמים. הוא לימד אותנו מהי קבלת עול, לעסוק בלימוד התורה כמה שיותר, ולהתפלל מתוך חיות ושמחה.

הסבא עלה מרוסיה. הוא התפרנס ממלאכת השחיטה, והיה מקפיד על קלה כחמורה. ברוסיה, מלאכת השחיטה הייתה בגדר מסירות נפש ממש. הקומוניסטים ראו בזה חתירה נגד השלטון. וסבא שלי לא חשש, הוא סיכן את חייו, העיקר שיהודים רבים יזכו לאכול בשר כשר למהדרין.

כשעלה לארץ ישראל והתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים, היו נוהרים אליו רבים, שביקשו לזכות שסבא יבצע עבורם את השחיטה. בשכונה זו התפרנס למחייתו שוחט נוסף. יום אחד שלח סבא אנשים לבדוק מה קורה אצלו, האם יש לו פרנסה? התברר כי מאז שסבא החל לשחוט, פחתה כמות האנשים שבאו לשוחט השכונתי. לסבא היה קשה לקבל זאת. "שאני אפגע בפרנסה של יהודי?" מיד הוא הודיע שמפסיק לשחוט!

הוא ניסה להתפרנס בחברת 'סולל בונה', האחראית בזמנו על תשתית הבנייה בארץ. הציעו לו להיות מנהל חברה, בגלל הראש הטוב שלו, אבל סבא סירב. "איך אצליח לחשוב על הקדוש ברוך הוא, אם כל הזמן אצטרך לפקוח עין על העובדים? אני רוצה להיות פועל פשוט." כך יכול היה סבא שלי לחשוב על בורא עולם בנחת בעודו מעביר וסוחב אבנים לאתרי הבנייה.

על המצבה שלו נכתב נוסח מיוחד שהרבי אישר: "כל חייו נזהר במחשבה, דיבור ומעשה."

ההיכרות האישית שלי עם סבא

אני, לוי רוט, תלמיד ב"אהלי מנחם", נכדו של סבא היקר, הרב עוזר אלפרוביץ שליט"א, לומד אצל סבא מזה חודשים רבים כהכנה לבר מצוה שלי. מדי יום חמישי אני נוסע אליו לכפר חב"ד.

אנחנו לומדים את "מאמר הבר מצוה" בשפת האידיש. לפני כן לא ידעתי אידיש, וכשהתחלתי ללמוד את המאמר, הייתי חייב לתרגל את שפת היידיש. הסבא מפרש את הכתוב, ואחר כך מלמד אותי איך לומר את המשפט ביידיש. בשלב זה (של כתיבת השורות) סיימנו את האות ב' במאמר. בכל מפגש אני מתמלא מחדש בסיפורים שסבא משתף אותי.

פעם אחת סבא גילה לי שאני דור 18 למהר"ל מפראג, ושהוא בעצמו צאצא של האדמו"ר הזקן.

"בעיצומם של כאבי תופת, הטלפון מצלצל"

יום אחד – מספר סבא – הייתי אז בן 20, שהיתי בביתי והרגשתי כאבים נוראים בכל הגוף. סבלתי נורא. אבא שלי ממש חש בכאבים שלי, זה באמת היה בלתי נסבל. בעודי שוכב על המיטה, הטלפון בבית צלצל. על הקו היה המזכיר של הרבי, הרב בנימין קליין ע"ה: "הרבי שואל מה שלומך?"

הרבי ממש הרגיש אותי ואת הכאבים שלי.

הזוית האישית

הסבא הרב עוזר אלפרוביץ מספר ונכדו לוי רוט מתעד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בביה"ס אהלי מנחם חב"ד בנים בביתר עילית, התשפ"ד, 2024.