מאגר סיפורי מורשת

הסיפור נכתב במסגרת תוכנית "ספר המתכונים של סבתא", מטעם מרכז צעירים יוקנעם עילית ומספר את סיפור חייה של תמר חכמי. 

תמר נולדה בשנת 1955 להורים חנה ויוסף ז"ל לבית משפחת דהאן בעיר קזבלנקה שבמרוקו. שנה לאחר מכן, עלתה משפחתה לארץ והם עברו לגור בפרדס חנה. חייהם של תמר ומשפחתה היו דתיים מסורתיים, היא למדה בבית ספר ממלכתי אבל בבית הם קיימו את כל ההלכות והמנהגים.

בשבתות הייתה תמר הולכת לבית הכנסת יחד עם כל המשפחה שלה. הם היו קונים בגדים רק פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, כיוון שהמצב הכלכלי שלהם לא היה טוב והם חיו בצמצום והסתפקו במועט. כשהנעליים היו כבר לא טובות וישנות, הם היו הולכים לסנדלר. גם כאשר הבגד היה נקרע, הסבתא הייתה מתקנת והבגדים היו עוברים מהאח לאחות ולא נזרקים.

תמר ובעלה הכירו בבית חולים. תמר עבדה שם כאחות ובעלה היה אח בטיפול נמרץ. אחרי השירות הצבאי שלו, הם התחתנו והרב גרוסמן קידש אותם.

הרב גרוסמן היה שכן של ההורים של בעלה. אבא של בעלה היה הגבאי של בית הכנסת והרב גרוסמן היה בא מדי שבוע ונותן דרשה על פרשת השבוע. בתחילה דרש באידיש ובסיום היה נותן הרצאה בעברית כדי שגם הדור הצעיר יוכל להבין.

כשתמר ובעלה היו צעירים, הם היו הולכים הרבה לבית הכנסת. תמיד היה בית הכנסת מלא במתפללים, אך תמר מספרת שהיום לצערנו כמעט ואין שם מתפללים כיוון שרוב המבוגרים כבר לא בין החיים ולכן בית הכנסת פתוח רק בימי שישי ושבת.

כיום, תמר ובעלה אוהבים לקרוא מתוך הספרים שמחבר הרב גרוסמן. הם לומדים, מחכימים ומעריצים אותו.

הזוית האישית

מוריה: מאוד נהניתי במפגשים עם תמר, היא אישה מאוד איכותית. יש לה חכמת חיים, מייעצת ואוהבת לעזור. אהבתי במיוחד לראות את הדאגה שלה למשפחה שלה, היא סבתא מאוד טובה, תמיד אוספת את הנכדים מבית הספר ודואגת לשלומם. אני מאחלת לתמר שתמשיך לראות נחת מהמשפחה היפה שהיא הקימה ושתמיד תדע לראות את הטוב גם כשקשה.

הסיפור נכתב במסגרת תוכנית "ספר המתכונים של סבתא", מטעם מרכז צעירים יוקנעם עילית ומספר את סיפור חייה של תמר חכמי.