מאגר סיפורי מורשת

סבתא שרה מספרת לנכדותיה גנעשי וציבי גאלדבערג:

שלום, קוראים לי שרה גאלדבערג ואני סבתא של גנעשי וציבי גאלדבערג. נולדתי בשנת תשי"ב להוריי ישראל יצחק ויוכבד זלמנוב, נקראתי על שם שרה אמנו, נולדתי בבית הרפואה צריפין (אסף הרופא-שמיר) שעל יד כפר חב"ד. אני השנייה מתוך שבעה במשפחתי, לאחיי ולאחיותיי קוראים: רבקה, שרגא, שמוליק, מוישה, מענדל וירחמיאל.

רציתי לספר לכם על חוויה מרגשת שהייתה לי לפני 49 שנים. כהקדמה, זכיתי להיות אצל הרבי במשך שלוש שנים רצופות, משבועות תשל"ג ועד חודש שבט תשל"ו. שנים אלו היו מלאות חוויות של קדושה והתרגשות. כל מפגש עם הרבי – התפילות, ההתוועדויות – היו עבורי חוויות מיוחדות, שמילאו אותי בכוחות ונתנו לי דרך והוראות לחיים.

במשך שלוש השנים האלו הכריז הרבי על עשרת המבצעים, מלבד מבצע תפילין שהיה כבר קודם לכן. בסיום רבות מהתוועדויות שהתקיימו בימי חול, הרבי הזמין את ה"טנקיסטים" – אלו שעשו מבצעים עם "טנקי המצוות" – ונתן להם דולרים לחלק לכל מי שהשתתף בהתוועדות.

ההתוועדות והגפרורים

היה זה ביום חמישי, באחרון של פסח תשל"ה. הייתה התוועדות שהתחילה בצהרים ונמשכה לתוך הלילה. בסוף ההתוועדות, הרבי אמר לנגן כמה ניגונים, אחר כך ברך ברכת המזון, ולאחר מכן התפללו תפילת ערבית והרבי הבדיל על הכוס. מיד לאחר מכן הייתה חלוקה של 'כוס של ברכה'. אחרי שהרבי התחיל לחלק, הוא הפסיק פתאום ואמר:

"כיוון שזה הרי ערב שבת קודש, צריך כבר להתכונן להדלקת נרות שבת, אז כמו שמחלקים כוס של ברכה לגברים – יחלקו גפרורים לנשי ובנות ישראל. על ידי מצווה זו, שהן תארנה את עצמן ואת כל העולם, כמו שכתוב בזוהר 'בשמחה ובחדווה' – עד שיהיה ה'לילה כיום יאיר' בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש."

הרבי קרא לרב י. ווינברג ונתן לו גפרורים לחלק לנשי ובנות ישראל ("אלה הנמצאים פה!") ואחר כך המשיך בחלוקת כוס של ברכה.

הגפרורים כזיכרון קדוש

בשבת הראשונה השתמשתי בגפרורים אלו כפי שציווה הרבי, אבל אחר כך החלטתי לשמור אותם. כל גפרור – קודש, מידו הקדושה של הרבי! שמרתי אותם בתוך ארנק ששמור אצלי תמיד, וכמובן, הראיתי אותו ואת הגפרורים שבתוכו לנכדות שלי.

לפני כמה שנים, החלטנו לעשות הגרלה על גפרור אחד – גפרור קודש – בין הילדים. עשינו זאת בערב לביבות של כל המשפחה. סיפרנו כמובן את הסיפור שסיפרתי לכם ועשינו הגרלה. כולם התרגשו מאוד, ובמיוחד מי שזכה. אחרי כן ספרתי כמה גפרורים נשארו בקופסה, וגיליתי להפתעתי, בדיוק כמספר הילדים.

יהי רצון שנמלא את רצונו הקדוש של הרבי – וכולנו נקפיד להדליק נש"ק (נרות שבת קודש) – גם אנחנו, גם הילדות, הבנות הנכדות והנינות, מגיל שלוש ואפילו לפני – אם מבינות. נשפיע גם על אחרים, ובזכות זה יהיה האור הגדול – אור הגאולה!

מימין: הנכדה ציבי גולדברג, משמאל: הנכדה גנעשי גולדברג

הזוית האישית

הנכדות גענשי וציבי: לבאבי היקרה שלנו, נהנינו מאוד לשמוע את הסיפורים המעניינים שלך, ולמדנו ממך לשמוח במה שיש לנו. אנחנו מאחלות לך שתמשיכי להיות כזו סבתא צדיקה וטובה! אוהבות אותך מאד – נכדותייך גנעשי וציבי גאלדבערג.