מאגר סיפורי מורשת

שמי המלא הוא פריידא חנה קלמנוביץ' (לבית ברנע), אך מכנים אותי חני. השם חנה ניתן לי על שם סבתא שלי, וכשגדלתי הוסיפו לי את השם פריידא על שם הרבנית.

נולדתי בשנת 1959, תשי"ט, בארץ, בבית רפואה שרון בפתח תקווה. בילדותי גדלתי ברמת גן.

ילדותי

גדלתי בבית חם ואוהב. למדתי על ירושלים בבית הספר, ולאחר מלחמת ששת הימים ביקרנו בכותל. חוויתי הרבה מלחמות בישראל, כולל: מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מלחמת שלום הגליל הראשונה, מלחמת המפרץ, מלחמת לבנון השנייה, מלחמת צוק איתן, וכעת אנו במלחמה הנוכחית, מלחמה קשה וכואבת.

בילדותי שיחקתי בבובות, בלגו, בארגז חול, ובמשחקי קופסה כמו חידון התנ"ך לנוער, סבלנות ודמקה. לא היו לנו הרבה משחקים, אבל היו לנו ספרים רבים.

ביום כיפור צמתי כבר מגיל 10, והלכתי עם סבתא לבית הכנסת. סבא תמיד היה עושה קידוש בשבת, וסבתא הייתה מכינה את הטשולנט. את סעודות השבת היינו אוכלים יחד. בחנוכה הדלקנו חנוכייה, ובפסח חגגנו את ליל הסדר. אני מאוד אוהבת את עוגת הגבינה של סבתא. חגגנו ימי הולדת בבית, סבתא הייתה מכינה עוגה וזר פרחים.

בילדותי למדתי בבית ספר "עליות" ברמת גן, ואחר כך למדתי בתיכון בלייך ברמת גן.

הקמת המשפחה

סבא היה שכנינו והכרנו אותו בתור שכנים מהצד השני של הרחוב, ואחר כך הם עברו לבית לידינו. סבתא של סבא הציעה לו להיפגש איתי, כך שהיא הייתה בעצם השדכנית שלנו. התחתנו וגם גרנו בהתחלה ברמת גן.

עבדתי ואני עדיין עובדת כקלינאית תקשורת. עבדתי עם ילדים חרשים ובמקומות נוספים עם ילדים בחינוך המיוחד.

הזוית האישית

הנכדה שטערני: תודה לך סבתא, על שפינית מזמנך לספר לי מקורות חייך. מאחלת לך הרבה בריאות, אושר, שמחה ונחת מכולם.