מאגר סיפורי מורשת

שמי נוגה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, פיליס מרווה בלין. יחד אנו מתעדות סיפור מחייה של סבתא ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית. וזה הסיפור, במילותיה של סבתא פיליס:

"בשנת 1979, שלושים שנה אחרי שנולדתי, אני (סבתא פיליס) ובעלי סטיב גרנו בניו יורק, ארה"ב. חיינו ולמדנו בארה"ב כל חיינו, אך זכינו לגור שנה אחת בירושלים, בזמן הלימודים באוניברסיטה. יום אחד, כשהלכתי למשרד שלי בניו יורק, עלתה בי מחשבה לעלות לארץ ישראל ולהיות חלק מהעם היהודי. היה לי חשוב להיות חלק מבניית מדינה חדשה.

רעיון העלייה היה מורכב – היו לנו כמה דברים שהיה קשה להיפרד מהם כמו שהיה לנו ילד בן חצי שנה, וגם היינו צריכים להיפרד מהמשפחה המורחבת. למרות החששות, החלטנו לעלות לישראל. נחתנו בארץ בשלום וברוגע בשנת 1980. מספר שנים לאחר שעלינו לישראל, עלו גם אחי ואח של בעלי, אך רוב המשפחה נותרה בארה"ב.

לא עבר זמן רב וכבר נכנסתי להריון שני. עברתי בדיקה אצל הרופא שאמר "תצטרכי להישאר כאן בבית החולים רמב"ם", בעוד שאנחנו גרנו בשכניה. אמרתי לרופא "יש לי בעל וילד בן שנה וחצי" ובזמן ההוא היה קשה יותר לנסוע בכבישים. למרות זאת, נסענו הלוך וחזור אל בית החולים. לא רק שהיה קשה לנסוע, גם לא היו הרבה מקומות לקנות בהם אוכל, במקום בו גרנו בשכניה. למעשה, בגלל המחסור באוכל, סטיב בעלי, ירד עשרה קילו בשנה הראשונה שלנו בישראל.

עם הזמן, ארץ ישראל התפתחה והתקדמה, יישובים קמו וכך גם אזור משגב. כעבור חמש שנים, עברנו משכניה לשורשים והיינו ממקימי היישוב.

מלבד יוני (יונתן) שנולד בארה"ב, נולדו לנו עוד שלושה ילדים במשגב: ניצן, גלעד ועדי, ויש לנו שישה נכדים. כיום יוני וניצן גרים איתנו בשורשים.

מאלבום התמונות

הזוית האישית

נוגה הנכדה המתעדת: היה מהנה ומיוחד לשבת עם סבתא שלי ולשמוע את הסיפור שלה. יש לי סבא וסבתא מאוד מיוחדים שתמיד עוזרים לי ותומכים בי.