מאגר סיפורי מורשת

שמי רואי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, רינה סולומון. יחד אנו מתעדים סיפור מחייה של סבתא ומנציחים אותו במאגר המורשת.

בחרתי להשתתף בתוכנית זאת ולשתף את הסיפור על עלייתה של סבתי ארצה, ואני רוצה לשתף אתכם ואת כל מי שרואה את המאגר על סיפורה המרתק של סבתא: היא עלתה לישראל לבד בגיל 12 ללא משפחה או חברים, עלתה לבדה – ילדה אחת לבדה, במדינה זרה. סבתי, רינה, ראתה שוב את משפחתה רק אחרי 16 שנה. אני חושב שיהיה מאוד מעניין לשמוע ולקרוא את דרכי ההתמודדות שלה מול המכשולים והאתגרים השונים שנקרו בדרכה בזמן עלייתה ובשנים שאחרי כן.

סבתי רינה סולומון נולדה בהודו בשנת 1956 בשם רינה קולבקר בת יוסף. סבתי היא הרביעית במשפחה מתוך שישה אחים ואחיות: אח גדול ושתי אחיות גדולות ממנה, ועוד אח ואחות קטנים ממנה. הוריה, יוסף ושמחה קולבקר, גרו במחוז קורלה שבעיר מומבאי.

סבא רבא שלי היה חייט מקצועי ומוכר מאוד בשכונה ובקרב הקהילה היהודית, וסבתא רבתא שלי גידלה את הילדים וסייעה לנשים ללדת, מאחר ובהודו בעת ההיא היה נהוג ללדת בבית ולא בבית החולים.

סבתא שלי הייתה הולכת לחנות של אבא שלי אחרי הצהרים על מנת לסייע לו בתפירות ובעיקר סיוע בלקיחת תשלום מהלקוחות על עבודתו. לסבתא שלי, מסתבר, היו כישורים חברתיים טובים – ממש כמו היום.

סבתי קיבלה חפצים ממשפחתה ששמרה עליהם כל השנים, עד היום, כמו: מכונת חטיפים וספר תורה.

הזוית האישית

רואי הנכד המתעד: החוויה שלי מהתכנית הייתה בעיקר להתחבר לסבתא שלי ולהכיר אותה, לדעת עליה יותר ממה שידעתי עד היום.