מאגר סיפורי מורשת

סבתא נחמה נולדה בשנת 1941 בשכונת ״מולדת״ שבחולון, לאבא שלמה צוברי ולאימא נעמי. היא הייתה אחת מ-12 אחים ואחיות. בשכונת מולדת הייתה תחושת משפחתיות חזקה, שבה כולם דאגו וסייעו אחד לשני.

חיי היום-יום ושגרת הילדות

בילדותה, נחמה אהבה לשחק עם חברות, להשתתף בצעדות ולהיות חלק מתנועת הגדנ“ע. החברה הכי טובה שלה הייתה עדנה, שהתגוררה קרוב, והן בילו זמן רב יחד.

כשהייתה נחמה בת 6, הבריטים הגיעו לשכונתה ולשכונות יהודיות נוספות והקימו גדרות סביבן, מה שהפך אותן למעין גטאות. החיים באותה תקופה היו מצומצמים, כי לא הייתה אפשרות לנוע בחופשיות כפי שהיו רגילים עד אז. המשפחה והחברים שהתגוררו בשכונות אחרות היו בלתי נגישים.

באותה תקופה, נחמה והאחים שלה למדו בבית ספר בתוך השכונה. המורים היו קשוחים, והיא זוכרת במיוחד ילד אחד שהיה מאחר באופן קבוע והמורה היה מכה אותו בכפות הידיים ובישבן.

המשפחה והפרנסה

לאבא של נחמה הייתה מכולת. בתקופת הכיתור, לעיתים לא היה מה למכור בחנות עקב חוסר מלאי, אז הוא היה רוכב על אופניים וקונה מצרכים ב"שוק השחור". זה היה מסוכן, ואם היו תופסים אותו, הוא היה נכנס לכלא. פעם אחת הוא נתפס על ידי הבריטים ושכנע אותם שזה אוכל מיוחד לציפורים, וכך שוחרר.

אירועים מסכני חיים והמאמץ המלחמתי

במהלך הכיתור, נחמה חוותה אירועים מסכני חיים. פעם אחת, כאשר שלח אותה אביה למסור בקבוק משקה לשכן, היא ראתה מטוס מצרי מעל הבית שלה. אביה ראה אותה מרחוק וצעק לה לשכב בשיחים עד שיחלוף המטוס. היא חזרה הביתה בפחד ולא יצאה מהבית במשך שבוע שלם. בפעם אחרת, מטוס איטלקי הפציץ את השכונה ופגע באחד הבניינים.

אביה של נחמה שימש כשומר בעמדה ליד סליק שהוחבא בבאר מים בסמוך לביתה. סליק זה הכיל נשק של ארגון ״ההגנה״. שנים אחרי תום המלחמה, הסליק התגלה וכיום ניתן לראותו במוזיאון ״חוסמסה״ בחולון, הנקרא על שם אביה של נחמה.

הגדנ“ע והשאיפה לשירות צבאי

כנערה, נחמה השתתפה בגדנ“ע ואהבה את הפעילות שם, אף על פי שהוריה חששו מכך. היא השתתפה במטווחים ביפו, במסעות ובאימוני כושר. היא השתתפה בצעדת ״ששת הימים״ במשך ארבעה ימים, והחוויה זכורה לה כמהנה. בהמשך השתתפה בכל שנה, במשך עשר שנים, בצעדה זו. בנוסף, השלימה קורס מ"כים בבאר אורה.

בגלל חוסר רצונם של ההורים, נחמה הסתירה מהם את השתתפותה בגדנ״ע והייתה מחביאה את המדים האחידים. בסופו של דבר, אביה לא אישר לה להתגייס לצבא למרות רצונה.

הזוית האישית

יאיר: נהניתי מאוד לדבר עם סבתא נחמה, לראיין אותה ולשמוע את סיפורי ילדותה המרתקים השונים משלי. אהבתי לשמוע על התקופה של המנדט הבריטי והמלחמה בארץ. אני חושב שזה חיזק את הקשר בינינו וקירב אותנו. ברצוני לאחל לסבתא שלי היקרה הרבה בריאות ואושר. שתמשיך להיות מי שהיא- סבתא טובה, אוהבת, דואגת ומתחשבת.

סבתא נחמה: נהניתי לבלות עם הנכד היקר שלי, להעלות זיכרונות ולספר לו סיפורים מהעבר. יאיר הוא נכד מקסים ויש לנו קשר מיוחד. העבודה ביחד קירבה אותנו זה לזה עוד יותר. העלאת הזיכרונות לא הייתה קלה, כי הרבה דברים כבר נשכחו, אבל הסקרנות והשאלות של יאיר עזרו להיזכר בדברים. אני רוצה לאחל ליאיר שימשיך להיות נכד טוב ומקסים, שתמיד יהיה סקרן, ושנמשיך להיות בקשר טוב כמו שהיום.