מאגר סיפורי מורשת

שמי סימונה שפירא, יש לי שם נוסף, ביאטריס טריסי. שם משפחתי בנעורי היה ברון. שמות הוריי, אימי – יולי ברון (שטרנברג) ואבי – ארטור – טורי. הורי היו ניצולי שואה מוצאם היה מרומניה. שניהם היו ילידי העיר צרנוביץ, היום העיר צרנוביץ שייכת לברית המועצות.

נולדתי ברומניה. כשהייתי בת ארבע וחצי עליתי עם הורי לארץ ישראל. גדלתי והתחנכתי בחדרה. למדתי בבית ספר "צפרירים" בתיכון חדרה. בתום לימודיי, שירתי בצבא כמורה חיילת. בשירות הצבאי עזרתי לחיילים לדאוג להשלמת השכלת יסוד. עם סיום שירותי, למדתי תואר ראשון בהיסטוריה וחינוך באוניברסיטת תל – אביב. עסקתי בחינוך והוראה, מורה להיסטוריה, מחנכת ורכזת שכבות ז'-יב' תיכון "עמי אסף " בית ברל.

בתקופת שירותי הצבאי

נשאתי לקרול ז"ל, שם החיבה שלו היה קרלי. קרול היה רופא משפחה. יש לנו שלושה ילדים: ירון, דניאלה ועידו.

יש לי שבעה נכדים: ליאב, מעיין, גל, יובל, ליאור המלכה, שני ושי.

תרופות סבתא

התרופות שהשתמשתי בהן בילדותי היו: "גוגל מוגל" – זאת תרופה שהשתמשו בה שהיתי מצוננת או שהיו לי כאבי גרון, חום, צרידות. תרופת "גוגל מוגל" מורכבת מערבוב של חלמון, דבש, חמאה, וסוכר. לפעמים כשהייתי צרודה וגוגל מוגל לא עזרה, נתנו לי תרופה נוספת בה ערבבו חלב עם סודה.

במשפחתי ישנם מספר חפצים, שלמרות השואה, הם הצליחו להגיע לארץ ושמורים אצלי כמו: פמוטים, קופסא לקוביות סוכר. בנוסף, ישנה שרשרת שעברה חמישה דורות. השרשרת הייתה מתנת האירוסין של סבתא שלי, סבתא לאה ז"ל. סבתא לאה הייתה אימא של אבא שלי ארטור.

 בנערותי

הזוית האישית

סימונה: היה לי זמן איכות עם נכדתי האהובה, ליאור, שהיתה קשובה מאוד לסיפורים וגילתה עניין רב בהם. אני מאחלת לנכדתי שתהיה בריאה ומאושרת ושיהיה לנו עוד הרבה זמן איכות יחד וכיף.

נכדה ליאור: נהניתי מאוד לבלות עם סבתא. שמחתי לשמוע ממנה את סיפור ילדותה וחוויות רבות מחייה. מאחלת לי שיהיו לי עוד הרבה רגעי כיף עם סבתא.