מאגר סיפורי מורשת

שמי כרמל, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי, פני קיטה. יחד אנו מתעדות סיפור מעברה של סבתא ומנציחות אותו במאגר המורשת של התכנית. סיפורה של סבתא עוסק בחוויותיה כמורה במעברה. וכך סיפרה לי סבתי:

ההמלטה בארון הכיתה

במהלך השיעור האחרון נשמעה יללה בכיתה – "מיאו, מיאו..". התחיל בלאגן בכיתה, כל הילדים קמו לכיוון צלילי היללה. חיפשנו על השולחנות, חיפשנו מתחת לשולחנות. היללות גברו – ואין זכר לחתול. בלית ברירה החזרתי את כולם למקומות והרגעתי את התלמידים. הבטחתי להם שאחפש לאחר שעות הלימודים.

בסוף היום, כשכולם הלכו הביתה והיה שקט בכיתה, והלכתי לכיוון הארון שמתוכו הגיעו היללות. פתחתי את הארון ולפתע קפצה משם חתולה עם גור בין שיניה ונמלטה לחצר. מסתבר, שהחתולה המליטה בתוך הארון. מצאתי מאחורי קופסת הבריסטולים שני גורים מתים.

לא נותרה לי ברירה וניקיתי את הארון ואת כל הבריסטולים זרקתי לפח. למחרת בבוקר כשהילדים נכנסו לכיתה, סיפרתי להם את כל מה שקרה. הילדים היו עצובים אך שמחו שלפחות גור אחד שרד.

נחש או בייגלה?

באחד מן הימים, כשהתלמידים היו בשיעור חינוך גופני, נשארתי לסדר את הכיתה. באחת מפינות החדר ראיתי מין בייגלה מוזר. חשבתי לעצמי שהבייגלה שייך לאחד מהילדים וזו כנראה ארוחת העשר שלו. התכופפתי להרים אותו, ולפתע הבייגלה התחיל לזוז. נבהלתי מאוד – מהר מאוד הבנתי שזה נחש ולא בייגלה.

מיד יצאתי למזכירות ונעלתי את הכיתה כדי שאף אחד לא יכנס ויפגע. כשהגעתי למזכירות ביקשתי תרסיס נגד ג'וקים ומעדר. המזכירה לא הבינה מה קרה ולמה אני צריכה את הדברים האלו. סיפרתי לה על הנחש. ברגע שהמזכירה שמעה את הסיפור היא נתנה לי את כל הפריטים. לקחתי אותם וחזרתי לכיתה, הנחש נשאר באותה פינה. התקרבתי אל הנחש וריססתי אותו בקוטל החרקים על מנת לטשטש אותו. לאחר שהוא היה מטושטש, נתתי לו מכה עם המעדר והרמתי אותו בעזרת יעה לתוך הפח. שעתיים שלמות הנחש פירפר בתוך הפח וכל התלמידים בבית הספר באו לכיתתי לצפות בנחש. וכולם צעקו: "המורה פני הרגה נחש!"

עולה חדש מרוסיה

היה היה תלמיד, עולה חדש מרוסיה. הוא הצטרף אלינו בכיתה ג'. היו לו בעיות רפואיות, חברתיות. הוא היה ילד אלים מאוד, וכדי למשוך תשומת לב הוא היה עושה מעשי קונדס מסוכנים.

יום אחד הוא החליט להתהלך בקומה השנייה של מבנה בית הספר, מעבר למעקה, והיה סותם את האוזניים שלו כדי לא לשמוע את הסביבה והיה הולך על הקצה. זה היה מפחיד ומסוכן מאוד. כל פעם הייתי צריכה לקרוא לאיש התחזוקה שיעזור לי להוריד אותו מהמעקה, עד שבאחת הפעמים נאלצנו להעביר אותו למסגרת אחרת, כי היה מאוד מסוכן להשאיר אותו בבית הספר.

חברתי הטובה בעולם – הנמלה 

בוקר אחד איילה הגיעה לכיתה כשהיא בוכה בכי תמרורים. שאלתי אותה: "מה קרה? מישהו העליב אותך? מישהו היכה אותך?". איילה השיבה: "אף אחד לא העליב אותי, אף אחד לא היכה אותי. החברה הכי טובה שלי מתה". כששאלתי אותה מה, מי, איך ולמה, היא סיפרה  שהיא הכניסה את החברה לתוך קופסת גפרורים ואז היא נחנקה ומתה. שאלתי אותה: "מי זו החברה?", והיא ענתה לי: "הנמלה".

הזוית האישית

כרמל הנכדה המתעדת: היה לי מאוד מהנה ומצחיק לשמוע את הסיפורים של סבתא. נהניתי מאוד לפגוש אותה בשעות בית הספר.

סבתא פני: נהניתי מאוד לפגוש את כרמל בבית הספר. המפגשים בתכנית הקשר הרב דורי קירבו אותנו עוד יותר. היה בזה משהו איכותי שהוא רק שלנו.