מאגר סיפורי מורשת

הילדות ברומניה

קוראים לי מארק זוטא ולהוריי קוראים קלרה ולופו. נולדתי ברומניה בעיר יאש וגרתי שם כילד, במשך 14 שנים. קלרה אמי הייתה אומנית, היא סיימה אקדמיה לאומנויות והמקצוע שלה היה ציורים ועבודות אומנות כמו פסלים שנמכרו לאחרים.

בילדותי עם הורי ברומניה

אבי לופו עבד בתרגום במכון מחקר מדעי, הוא תרגם מרוסית לרומנית.

להורים של אמי קראו הינדה וישראל, להורים של אבי קראו לוטי ושלמה. יש לי אח צעיר ממני בארבע שנים ששמו שאול זוטא. יש לי דודים ודודות מצד אימא וקוראים להם: מאני, פיצו, אברהם ומוטי. כל השמות ניתנו להם ברומניה, והם כבר נפטרו מזמן, זיכרונם לברכה. יש לי דודים ודודות גם מצד אבא וקוראים להם: ליאון, הרשקו, יהודית, ציפורה והם גם כולם נפטרו, זיכרונם לברכה.

הייתי ילד שובב מאוד, אהבתי לרוץ בחצר של הבית שלי, היה לי חישוק שמתגלגל והייתי רץ אחריו. היה לי מחסן של כדורי פחם בחצר, והיינו עושים עם כדורי הפחם מלחמות בשכונה, עוד משחק שאהבתי הוא מחבואים, כי היו הרבה מקומות מחבוא, כמו עצים שיחים וגבעות.

בגיל 11 אימא שלי גרמה לי לאהוב ספרים, על ידי זה שהייתה מעירה אותי בבוקר ומקריאה לי רק עד אמצע הסיפור, ונתנה לי לקרוא את השאר לבד. זה לא הזיז לי, אז יצאתי לשחק בחצר, ורק בזכות סיפור אחד שקוראים לו אלי בבה ו-40 השודדים, שהשאיר אותי במתח, נשברתי וקראתי לבד, עד סוף הסיפור, וזה היה מעניין. מאז אני מאוד אוהב לקרוא ספרים.

עלייה מרומניה בגרות וצבא בישראל

למדתי בבית ספר יסודי ובחטיבה ברומניה, ואז עליתי לארץ בגיל 14. למדתי בתיכון בישראל ברחובות, שם למדתי בין היתר את השפה העברית. אחרי התיכון ולפני הצבא, הייתי בתוכנית העתודה האקדמית בטכניון, כי רציתי להיות מהנדס אלקטרוניקה. אחרי הטכניון, בגיל 22, התגייסתי לצבא והייתי קצין ומפקד בחיל האוויר. בצבא טיפלתי באחזקה של מערכות אלקטרוניות של מטוסים, ובפיתוח  פרויקטים למערכות אלקטרוניות בחיל האוויר, אילו פרויקטים סודיים שנאסר עליי לגלות.

נישואים ומשפחה

התחתנתי עם אילנה בגיל 24, כשעוד הייתי בצבא. מכר משותף הכיר ביני לבין אילנה. יש לנו שלושה ילדים: בן בכור עידן, בן אמצעי גלעד, ובת קטנה ענת. טליה היא נכדתי הבכורה, בתו של בני עידן, ויש לנו גם שבעה נכדים נוספים: שלושה מעידן ונטע: טליה, אלה ואור. שלושה מגלעד והילה: ליאור, הבן הכי גדול מהנכדים, והנכדות יובל ושני. שניים מענת ויפתח: אורי וקשת.

אלו שמונת הנכדים והנכדות.

קריירה

כשהשתחררתי מהצבא, בשנת 1978, הקמתי חברה בשם אילטרון על שם אילנה. החברה עשתה פרויקטים עבור חיל האוויר, ואחר כך מכיוון שהיו לי במהלך השנים המצאות משלי, למדתי את תחום הפטנטים וקיבלתי רישיון של עורך פטנטים.

בשנת 1995 הקמתי משרד של עריכת פטנטים שם קידמתי המצאות של לקוחות מהארץ ומחו"ל.

זיכרונות מהילדות

אני רוצה להעמיק על הילדות שלי. היו לי חברים יהודים, אולם לא היו לי חברים רומנים, כי רובם היו אנטישמים. היינו משחקים כדורגל, ועוד כמה משחקי ספורט. ברומניה לא היו מספיק בתי ספר, אז חילקו משמרות בין הכיתות הגבוהות, לכיתות הנמוכות: כיתות א' עד ה' למדו משעה 13 עד שעה  18, והגבוהות למדו מ- 8 בבוקר עד שעה 13.

כשסיימתי את כיתה ה', החליטו להחליף בין הכיתות, שזה אומר שכיתות ו' ז' יילמדו אחרי הצהריים, כך יצא שאני למדתי שבע שנים אחרי הצהריים, ומאוד אהבתי את זה, כי יכולתי לקום מאוחר.

כשהגעתי לארץ, קפצתי מכיתה ז' לכיתה ט', הסיבה שקפצתי כיתה, היא כי רמת הלימודים ברומניה הייתה מאוד גבוהה, ואחרי שעברתי בחינות החליטו שאני מתאים לכיתה ט'.

ברומניה אם ילד לא היה מגיע לבית ספר היו שולחים שוטר לשאול מדוע הילד לא הגיע, זו הייתה חובה ללמוד ולא להגיע לבית ספר היה נחשב עבירה על החוק.במידה והילד חולה היה צריך להראות לשוטר אישור רפואי. ברומניה, אם ילד לא היה ממושמע או לא משקיע בלימודים, הוא היה מקבל עונש לעבור לבית ספר אחר, שהוא רחוק מהבית. את הלימודים היה חייב להמשיך, אך היה צריך לנסוע לפעמים שעה ואפילו שעתיים, כדי להגיע לבית הספר בזמן.

בארץ היה לי קל במקצועות הריאליים, כמו פיזיקה מדעים וחשבון למרות שקפצתי כיתה. במקצועות ההומניים כמו עברית, תנ"ך, היסטוריה ואנגלית היה לי קשה.

ציטוט אופייני

ציטוט אופייני לי:" אני אופטימי כמו חתול", תמיד נופל על הרגליים. הכוונה שלי היא שלפעמים חתול נופל על הגב מסתובב באוויר ומתפתל ובסוף כשמגיע לקרקע, נופל על הרגליים ולא נפצע.

גם לי קרה הרבה פעמים שנפלתי על הגב, אך הסתדרתי. לדוגמה בגיל 14, נשלחתי לבית ספר עם פנימייה, כי הוא היחיד שהיו בו לימודי אלקטרוניקה. שם הייתי צריך להסתדר לבד, ללא ייעוץ מאף אחד, ובזכות האופטימיות והתושייה שלי הסתדרתי.

הזוית האישית

מארק הסבא: היה לי מעניין להיזכר במה שקרה לי בעבר, היה  לי כיף לעשות את העבודה עם נכדתי הבכורה טליה, שהיא חכמה ונהדרת. טליה שאלה שאלות חכמות ומנוסחות בצורה מובנת ונהניתי מזמן האיכות איתה.סיכום: תודה על העבודה ועל היוזמה להכיר מקרוב את חיי.

טליה: נהניתי והתעניינתי ללמוד סיפורים ודברים חדשים על סבא שלי. במיוחד התעניינתי בילדותו של סבא, ועל הסיפור כיצד הוא התאהב בספרים. הופתעתי מאוד לשמוע על החוק ברומניה, אשר מחייב ללכת לבית הספר, ואם לא מגיע שוטר לבדוק מדוע לא הגעת. לסיכום: היה לי כיף מאוד לעשות את העבודה וללמוד דברים חדשים.