מאגר סיפורי מורשת

שמי עידו בן ארי, השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספרי יחד סבי, אמנון אוסמן, במפגשים שלנו שמעתי מסבי סיפורים רבים, בחרתי לתעד את סיפור הבריחה שלו עם הוריו מהונגריה.

סבי נולד בשנת 1951 בהונגריה בעיר בודפשט, זו תמונה עם הוריו בהונגריה לפני בריחתם

סבא אמנון מספר

שמי אמנון, או בשם ילדותי בהונגריה אנדרש. נולדתי בהונגריה בשנת 1951. בגיל חמש, החל בהונגריה מרד של ההונגרים נגד השלטון הרוסי, והונגריה הפכה לזירת קרבות. לאחר מלחמת העולם השנייה, אבי חשב שסוף סוף יראו בנו, היהודים, כחלק מהעם ההונגרי, אך הוא התאכזב לגלות שבמשבר הראשון שפקד את המדינה, האנטישמיות חזרה והיהודים הואשמו שוב. בתקופה זו, יהודים רבים, ובהם אבי, ניצלו את הבלגן במדינה כדי לברוח מהונגריה.

יצאנו ברכבת לכפר קטן סמוך לגבול האוסטרי, ושלג כבד ירד. שלוש משפחות התארגנו להיפגש בעיירה סמוכה לגבול, לקחת מדריכים עם סוסים ומזחלות ולחצות את הגבול לאוסטריה. אבי סיים זה עתה את לימודי ההנדסה שמומנו לו על ידי המדינה, מכיוון שהמשטר היה קומוניסטי וממומן על ידי המדינה, מאותה הסיבה, כל ניסיון לצאת או לברוח מהונגריה נחשב בגידה שהעונש עליו היה מאסר.

הגענו לגבול עם סוסים ומזחלות לכל המשפחות, אך בשלב מסוים השלג היה כה עמוק שהסוסים שקעו ולא יכלו להתקדם. הוריי וחבריהם זרקו את המזחלות הבודדות שלקחו, ואבי ערך מעין נדנדה על גבו עם חבלים וכיסא קטן שעליו ישבתי. התחלנו ללכת ברגל. לשומרי הגבול היו פרוז'קטורים להארה ולתפיסת בורחים. בכל פעם שהאירו לעברנו, קפאנו במקום כעצים ולא נתגלינו. היה לילה קשה, אך בסופו הגענו לאוסטריה.

באוסטריה, קלטה אותנו הסוכנות היהודית וסיפקה בגדים חמים. אני זוכר שקיבלתי מעיל ירוק דומה למעיל שקיבל אבי. לאחר מכן המשכנו בדרכינו ועלינו לארץ ישראל באונייה, ושם ההורים שלי התחילו את חייהם מחדש, בלי כלום, אך במדינת היהודים".

 תמונה משפחתית

הזוית האישית

עידו: שמחתי לשמוע שוב את הסיפור של סבי על בריחתו מהונגריה, הסיפור מאוד מרגש אותי, בכתיבה התעכבתי כי היה לי קשה להחליט על מה לכתוב מרוב שחייו של סבי היו מלאים בהרפתקאות, אתגרים ורגעים מרגשים.